קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כנס בסוצ'י. שיעור מס' 3.
שאלה: בסוצ'י אנחנו השגנו כזה חיבור ואיחוד, שאתה מכנה את כל המשתתפים בפעולה "קבוצת סוצ'י". האם זה מעשי לעשות כך, שהכנס המיועד בסנט פטרבורג יהפוך לקבוצה הומוגנית אחת של פיטר?
תשובתי: אפילו ללא סוצ'י, מה שראיתי במשך החודש הזה בדרום וצפון אמריקה, הדהים אותי: החברים פרצו קדימה. עוד לא השתתפתי בכנסים כל כך מאוחדים כמו במקסיקו ובניו יורק.
פתאום ראיתי אנשים שיכולים לתלוש את עצמם מהיומיום, מהמשפחה, מהעולם החיצוני ולפרוץ יחד למכנה משותף. מה גם, שזה באמריקה, במדינה שבה אחד מפחד להתקרב לשני, בכך שמגן בחרדת קודש על עצמיותו. ופתאום התגלה כזה דבר…
היו שם יותר ממאה תלמידים של המרכז הלימודי Education Center, שעד אז לא השתתפו בשום דבר. הם ישבו מחובקים, שרו בבר בערבים עד שתיים בלילה. אנשים פתאום "התנתקו". הם כביכול פרצו לחופשי מהמנטליות האמריקאית שלהם.
להתפעלותם המלאה של כל המשתתפים, הכנס החל בעלייה, ובכזאת התפעלות הוא גם הסתיים. אף פעם האמריקאים לא חוו את זה. הם תמיד נסעו בשקט הביתה כמה שעות לפני הסיום של הכנס. וכאן דבר כזה לא היה!
כאשר אני נסעתי, כולם עמדו, בכו והסתכלו כיצד מסתיים הכנס. עבור אמריקה זה היה משהו בל יתואר. אני מכיר היטב את היבשת הזאת. מה גם, שאלה לא היו רוסים ולא יהודים, אלא אמריקאים ממש! לכן יש לנו נקודות מוצא על מנת שאנחנו באמת נעשה את הכלי שלנו מאוחד.
אם לאחר מה שעשינו ברוסיה אנחנו נעשה את אותה הפריצה כמו האמריקאים, אז לפנינו פשוט מצב אין סופי.
מתוך שיעור מס' 3 בכנס בסוצ'י, 25.08.2014
ידיעות קודמות בנושא:
בציפייה להשפעה עצומה
הדחף של סוצ'י והפריצה של סנט פטרבורג
סיכומים מאמריקה
