דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הפעילות ה"מקיפה" של הקבוצה

הפעילות ה"מקיפה" של הקבוצה

מצווה, זאת פעולה לתיקון הרצון לקבל, לניקוי הרצון לקבל מהכוונה על מנת לקבל. כאשר האדם משתדל לעלות למעלה מהאגו שלו לחיבור עם החברים, הפעולות האלו נקראות "מצוות" – זה התיקון של הכלי השבור, החיבור של החלקים שלו.

בתהליך התיקון אנחנו עוברים מצבים שונים ש"האור המקיף" מסדר לנו. לפעמים האדם מרגיש שהוא בעלייה, בהתרגשות, מרגיש טוב. זה נקרא עלייה גשמית. הוא גם יכול להרגיש עלייה מהמטרה הרוחנית, מזה שהוא מעריך את ההשפעה, את החיבור, את הבורא. פתאום הוא מתעורר ומתחיל להימשך לכל הערכים הרוחניים הללו. הוא שופט את מצבו לא לפי מצב הרוח שלו, אלא לפי החשיבות של החיבור וגילוי הבורא בעיניו. דווקא את זה הוא מכנה "עלייה".

השאלה היא איך אנחנו מנצלים את כל המצבים ש"האור המקיף" מסדר לנו בחיים, האם אנחנו מפיקים מהם תועלת להתקדמות הרוחנית שלנו? לכן צריכים לראות מה יעיל יותר: הזמן שאנחנו מרגישים טוב או לא כל כך טוב? הזמן שבו אנחנו סובלים מייאוש וחוסר אונים או זמן ההתעוררות כאשר אנחנו מכוונים קדימה?

זה כל הקושי, הרי אם אנחנו פועלים לפי השכל, ניתן להחליט שדווקא כאשר המטרה הרוחנית מאבדת כל החשיבות יש לנו אפשרות לעשות מאמץ ולהתגבר על ההפרעות האלה. אבל גם זה לא לגמרי מדויק. ישנה עבודה מסוימת שאותה צריך לעשות במצב הנעים של התעוררות והתפעלות רוחנית, ופשוט כאשר יש מצב רוח טוב. וישנה עבודה שלהיפך, נעשית במצבים כאשר המטרה הרוחנית נראית חסרת חשיבות ואין מצב רוח לעשות שום דבר.

אנחנו לא יודעים איזה שכר אנחנו מקבלים עבור עשיית המצוות, כלומר, אנחנו לא יכולים לקבוע בדיוק מתי כדאי להתאמץ ומתי לא, ובמה בדיוק להתאמץ. אלא כל מצב ומצב מסודר לנו על ידי "האור המקיף" שבו כולנו חיים, כל האנושות. פעם האור הסתלק מ"הכלי השבור" שלנו ומאיר לנו מבחוץ כמקיף. איך אנחנו יכולים לממש אותו בצורה הטובה ביותר בכל מצב ומצב? –

לשם כך עלינו להשקיע בסביבה. הסביבה, הקבוצה, בדומה ל"אור המקיף" שמגיע אלינו מבחוץ ומקיף אותנו מכל הצדדים, גם נמצאת סביבנו ותומכת בנו מבחוץ. ואז כנגד כל השינויים שמושפעים עלינו על ידי "האור המקיף", אנחנו נוכל לעמוד בעזרת השפעת הקבוצה עלינו.

כך מסודר בכוונה, שבהשפעת האדם על הסביבה הגשמית שלו הוא משפיע על הסביבה הרוחנית שלו דרך הקבוצה. הוא יוצא בכלל ממושג הזמן ומגיע למצב שכולו יום, אור נצחי. אם הקבוצה מחוברת בצורה נכונה, אז תמיד חלק אחד נמצא בעלייה וחלק אחר נמצא בירידה. החלק שבירידה מוסיף לכולם עביות, והחלק שבעלייה יכול להרים את כל הקבוצה.

כל זה קורה לא במקום אחד, אלא ברצונות שונים. אחד נמצא למעלה, השני – למטה, ויוצא שאנחנו קופצים בריקוד אחד. ובסופו של דבר, אנחנו מתקדמים כמו גלגל, שחלקים מסוימים שלו נעים קדימה, חלקים אחרים נעים אחורה, אבל המכונית כולה תמיד נוסעת קדימה.

מתוך ההכנה לשיעור, 04.12.2013

ידיעות קודמות בנושא:
תאוצה מועילה של התקדמות קדימה
בואו בעצמנו נקבע את גורלנו
עלייה בזכות השפלות שלנו

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/BfAJn

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest