דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הפיזיקה של הרצונות שלנו

הפיזיקה של הרצונות שלנו

מתוך שיעור ההכנה לכנס הקבלה בטורונטו

בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, מ"ב: "סיבת כל הריחוק הזה, שאנו רחוקים כל כך מהשי"ת, ומה שאנו עלולים כל כך לעבור על רצונו ית', אין כל זה, אלא משום סיבה אחת, שנעשתה למקור, לכל המכאובים והיסורים שאנו סובלים, ולכל הזדונות והשגגות שאנו נכשלים ובאים בהם ח"ו. שיחד עם זה מובן, שבהסרת הסיבה ההיא, נפטרים תיכף, מכל צער ומכל מכאוב, וזוכים תיכף להדבק בו ית' בכל לב, נפש ומאד. ואומר לך, שהסיבה המקורית ההיא אינה אחרת, אלא "מיעוט ההבנה שלנו בהשגחתו ית' על בריותיו", שאין אנו מבינים אותו יתברך כראוי".

באמת, יש לנו בעיה גדולה מאוד עם ההגדרות הנכונות. סגנון הכתיבה של הטקסטים הקבליים נראה לנו לעיתים כל כך דתי, וזה מרחיק אותנו מאוד מהמציאות שלנו ומהמקום שבו אנחנו נמצאים. אנחנו צריכים להתייחס לעצמנו ולעולם כמו לסדר מסוים של כוחות ומערכות, עם ההתקשרויות ההדדיות האופייניות להם, עם הווקטורים, הנתונים המספריים ותוצאות המדידות. אנחנו התרגלנו דווקא לגישה כזאת, ולכן עלינו לתת הגדרות מודרניות ומובנות למושגים שבהם השתמשו המקובלים משך מאות שנים, כדי שלא נטעה בהם ולא נשקע בפנטזיות האישיות שלנו.

לכן בעל הסולם כתב שסיבת הריחוק שלנו מהבורא היא מפני שאנחנו לא מבינים אותו. וחוסר ההבנה הזה שייך קודם כל להגדרת המושגים.

ההקדמה לתלמוד עשר הספירות היא ההקדמה החשובה ביותר מכל ההקדמות של בעל הסולם. היא מקדימה את ספרו העיקרי, שמראה לנו באיזו מערכת קשר אנחנו נמצאים, מה קורה בינינו, כיצד אנחנו מתקשרים זה עם זה ועם כל המציאות, כיצד אנחנו יוצאים מעצמנו, מתוך המרחב שבו נמצא הכוח שדוחה אותנו זה מזה.

כשאנחנו מתחילים להתגבר על הכוח הזה, אנחנו מתחילים לבנות שדה אחר, לא שדה של דחייה אלא שדה של קירוב/ריחוק. עכשיו קיימת בינינו דחייה ("-"), אנחנו נמצאים בשדה שבו כולנו דוחים זה את זה. כל אחד מסוגל להרגיש רק את עצמו, והמצב הזה נקרא: "העולם הזה". ואם אנחנו יוצאים מעצמנו ומתחילים להרגיש את מה שנמצא בינינו, מצב כזה נקרא: "העולם העליון".

הדחייה בינינו היא ה"עברה" שעליה כתב בעל הסולם: אנחנו עוברים על רצון הבורא. הנטייה לחיבור בינינו נקראת "מצווה" (+). המעבר מעברה למצווה נקרא "תיקון". המאמץ שאני עושה כדי לעבור מהעברה למצווה, מהקבלה לנתינה, נקרא "יגיעה".

את כל הכוחות האלה אני יכול למדוד: כמה רציתי לקבל, כמה התגברתי על זה, כמה הפכתי את עצמי מקבלה לנתינה, כמה כוחות השקעתי, כלומר כמה יגיעה נתתי, כמה הייתי מרגיש קודם לכן את הרצון האגואיסטי שלי שבו הרגשתי את העולם הזה, כמה עכשיו אני יוצא מעצמי ומתחיל להרגיש את העולם העליון, הרוחני, בנטייה ממני החוצה: באיזו עוצמה, באיזה גובה, באיזו דרגה. את כל זה ניתן למדוד.

בזה עוסקת חכמת הקבלה – הפיזיקה של רצון האדם. ודאי שבינתיים איננו יכולים לבצע מדידות כאלה בפועל, מפני שעדיין לא רכשנו את הכוחות המתאימים לכך. אך בעיקרון ניתן לעבוד עם כל הפרמטרים האלו בצורה ממשית, כשאנחנו בודקים את היחסים בינינו בפועל: כמה אני נותן לך וכמה אני מקבל ממך. בשביל זה אנחנו צריכים להתעלות מעל הטבע שלנו ולתפוס עמדה אובייקטיבית, מחוץ לעצמנו – מחוץ לקבלה, מחוץ להשפעה, מחוץ להכול – ומהצד, מבחוץ, לבדוק ולמדוד את הכול.

היכולת לעשות את זה נקראת "צמצום". בעזרתו אנחנו פשוט מתנתקים מהטבע שלנו. אולי איננו מסוגלים לפרוץ מתוכו לגמרי, אבל אנחנו יכולים להגיע לכך שהוא לא ישלוט עלינו. זה מה שנקרא "לצאת" ממנו. לאחר מכן אנחנו באמת מסוגלים למדוד את כל הדברים.

מתוך שיעור ההכנה לכנס הקבלה בטורונטו, 16.09.2011

ידיעות קודמות בנושא:
פיזיקה וליריקה
להפוך את כל הרע לטוב
הגדרת מונחים – המפתח ללימוד הקבלה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/QGhha

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest