קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: ברוסיה המים כמעט בחינם, אלה משאבים משותפים, בלתי מוגבלים. אבל לא מזמן באחת מהערים התפוצץ צינור מים ומחירי המים המינרליים בן רגע התייקרו פי 10, המים נהיו מוצר מוגבל.
מאיזו סיבה המוכרים בחנויות צריכים איך שהוא להשתנות ולא להכפיל את מחיר המים פי 10, אם המים נהיו משאב מוגבל? האם אפשר לשנות את הטבע של האנשים?
תשובה: לא, זה בלתי אפשרי.
אפשר להשיג את זה רק בשינוי הדרגתי במודעות שלנו, כשאנחנו נכנסים לשדה כוח אחר לגמרי, שבו אנחנו לגמרי תלויים אחד בשני. בואו נתנתק מהחנויות ומהחיסרון ונראה את הבעיה מזווית אחרת.
נתאר לעצמנו שאנחנו קיימים על כדור הארץ באיזה שהוא נפח מוגבל וכולנו מקושרים זה לזה. איך אנחנו נבנה חברה כזאת שבה אצל כולם תהיה רמה מספקת וסבירה של קיום: מערכת בריאות, מזון, ביגוד, בית, ביטחון וכו'? איך אפשר להשיג את זה אם אנחנו לא ניקח בחשבון את הקשר בינינו?
הערה: תיאורטית כולם מבינים את זה. אלא בעיר הספציפית, איפה שהתפוצץ צינור המים, שם מעלים את מחיר המים…
תשובה: זה הגיוני. אנחנו לא יכולים לדרג את השלב הזה. במקרה כזה אנחנו צריכים לעסוק בחינוך האינטגרלי בכל האנושות או שבנפרד בעיר הזאת. אנחנו צריכים כך לשנות בתוך העיר הזאת את מערכת הקשר בין האנשים כדי להביא את האדם להכרה שהמעבר שלו לאושר תלוי בכמה הוא יהיה שווה עם האחרים. אנחנו לא יכולים בצורה אחרת להגיע לאינטגרליות של העולם שמוצג לפנינו.
שאלה: נניח, שאני חזרתי לעיר הזאת כעבור 10 שנים אחרי שהתחילו ללמוד שם את החינוך האינטגרלי. פתאום בעיר מתפוצץ צינור מים, אבל מחירי המים בחנויות לא משתנים.
מה צריך להתרחש בעיר כדי שזה יקרה? מדוע החיים בעיר התהפכו?
תשובה: החיים מתהפכים בזכות זה שהתושבים יחשבו בעצמם ויספקו לעצמם, כך שאף בעיה לא תבדיל בין האנשים. קודם כל, לשלוט על הכול ולנהל את כל מה שקורה חייבים איזון ואינטגרליות מתמידים. התפוצץ הצינור, זו בעיה משותפת, צרה משותפת, ואנחנו כולנו ביחד משלמים על זה.
הערה: איך צריך להשתנות בעל החנות כדי לא לשנות את מחיר המים?
תשובה: אני לא חושב שבמקרה הזה לחנויות יכולים להיות בעלים. אם אנחנו מדברים על החברה שהכול קשור בה, אז מתכוונים לחברה של צרכנות מאוזנת.
העניין הוא, שאני מדבר על העתיד הרחוק, ולא על מה שיתרחש בעוד 10 שנים. אנחנו צריכים לעבור מצורה אחת של החברה לצורה אחרת.
אנחנו צריכים לבנות עתיד כזה שכל האנשים היו באיזון הדדי, זאת אומרת שווי זכויות, היו צורכים בצורה מאוזנת את מה שהכרחי להם, לא היו מייצרים מוצרים שאין בהם צורך, תכשיטים שאין בהם צורך, רק כדי להרוויח על כך כסף. אין פרסומות. אנחנו מייצרים כמות הכרחית של מזון, מוצרים והשאר בדיוק כמות שהאדם צריך לקיום נורמלי שלו ברמה החומרית. אנחנו מדברים עכשיו על מילוי הצרכים היסודיים, הבסיסיים שלנו.
הערה: זכור לי שכך היה בברית המועצות. אבל היו מביאים מחו"ל מוצרים והיו מוכרים אותם במחירים מופקעים…
תשובה: העניין שבעבר השלטון היה מכריח ומגביל אותנו בהכול, ואנחנו לא היינו מוכנים לשינוי התבנית הזאת.
היום בכל המדינות בעולם אנחנו חיים בחברה שנמצאת בדיכאון, שמבינה שהדרך הזאת של ההתפתחות היא מבוי סתום. לא יכולה להיות חברה עם צריכה בלתי מוגבלת שמוצצת כל הזמן כל מה שאפשר מכדור הארץ ומלכלכת אותו בפסולת.
והכי חשוב, שהטבע מראה לנו שהיום אנחנו נהיים קשורים בינינו בצורה אינטגרלית.
אם אנחנו ניקח תרשים כלשהו האינטגרלי: מכני, חשמלי וכו' – אז כל הפריטים בו לגמרי קשורים זה עם זה, קובעים זה לזה ודואגים לעבודה של כל המערכת. זו מערכת אנלוגית שבה הכניסה והיציאה זהים, הכול בנוי על איזון בתוך המערכת.
כל חלקיק צריך להרגיש שהוא חלק מהגוף הכללי. ואם איפה שהוא התפוצץ צינור, אז הוא צריך להיות הראשון לבוא ולתקן את הצינור. זאת אומרת, כל החלקים דואגים לטפל בזה.
זו בעיה כללית והיא מורגשת במערכת כולה ולא באיזה שהוא מקום אחד.
הערה: אנחנו מציירים את התמונה הרצויה…
תשובה: ההכרחית! מפני שהטבע דורש מאיתנו את זה וידחוף אותנו לכך עם מקל!
אז מה נעשה עם הדרישה שהטבע שם לפנינו?
אם אנחנו ניכנס לתוך המערכת הזאת אז נתחיל לראות בה כל מיני כניסות, יציאות, התקרבויות הדרגתיות, בטח תוך שנים רבות, אבל זו היא ההתפתחות.
נוסף לכך, מה שמעניין, אם אנחנו רק נתחיל לנוע לכיוון הזה, אנחנו כבר נהיה בחיפוש אחר איזון עם הטבע, נתחיל להיות באיזון איתו, בהומיאוסטזיס. ובצורה כזאת אנחנו נעורר על עצמנו כוחות חיוביים.
מתוך התוכנית "משבר גלובלי. מחסור במשאבים" 01.03.2012
ידיעות קודמות בנושא:
מי יוצר את המחסור?
סוף התפתחות האגו
הפיתרון הפשוט של הבעיות הכלכליות
