דף הבית / קבלה לעם / יהדות וקבלה / הדת בראי הקבלה / הערובה ליציאה מאשליות

הערובה ליציאה מאשליות

הפילוסופיה ובכלל רוב האנשים חושבים שהעולם הגשמי נולד מהרוחניות. ובאמת חכמת הקבלה מספרת את אותו הדבר. הייתה שבירת העולמות ושבירת הנשמה הכללית, הרצונות איבדו את כל המסכים שלהם, הפכו לאגואיסטיים וירדו יותר ויותר, עד שנפלו לתוך "העולם הזה". התוצאה היא קיומנו בעולם הזה, עם כל חושי התפיסה שלנו. נובע מכך שאנחנו "הגענו" לכאן מהעולם הרוחני – אין מקום אחר. איך שלא יהיה, הגשמיות היא תוצאה מהרוחניות. השאלה היחידה היא: האם העולם הגשמי התנתק לגמרי מהעולם הרוחני או יש בכל זאת קשר עקיף ביניהם?

אך לא הפילוסופיה ולא מדעי הטבע שנמצאים ברצון אגואיסטי אחד, אינם מסוגלים לחקור את כוח ההשפעה. אין להם שום מגע עם העולם הרוחני, לכן הם יכולים רק לדמיין אותו. יוצאים מחקרים "מדעיים" על מה זאת הנשמה, או כביכול על כל הקשור אליה. מחקרים אלו מתבססים על הגדרות לא נכונות של המושג רוחניות, או אלה דיונים פילוסופיים של אנשים שאין בידם כלי מחקר וקשר אמיתי עם הרוחניות, כלומר גישה מדעית, והם פשוט חושבים איזה משהו.

אפשר להמציא הכול, כי אין גבול לדמיון האנושי. למשל, ישנם מחקרים על שוני במשקל הגוף לפני המוות ואחריו, ההפרש הוא המשקל של הנשמה (21 גרם). כך שוקלים את הנשמה. או רושמים תנועות חשמליות במוח בזמן המוות וחושבים שזהו ביטוי של הנשמה היוצאת מהגוף. הזיות שונות בתוך המוח בזמן מוות קליני, שדומות באופיין לחלומות, נחשבים להרגשת העולם הרוחני אליו האדם "עולה" ו"חוזר" אלינו כששב להכרה. כל הבדיות נגרמות כתוצאה מחוסר הגדרה נכונה של המושג רוחניות, לכן האנשים מתבלבלים וחושבים שביכולתם לגעת ברוחניות ולחקור אותה.

אך הרוחניות נקראת "המציאות שנמצאת מעל הרצון האגואיסטי שלנו, מעל החומר שלנו". כאן נוצרת בעיית תפיסת המציאות, כי האדם מתבלבל ושואל: מהו החומר? – על פי ההגדרה המוכרת, החומר הוא מציאות אובייקטיבית שניתנת לנו בתוך הרגשות. מה אתה מרגיש? – את הרצון שלך! זה לא ברור לאדם, הוא חושב שהחומר הוא הגופים המוצקים בעולמנו, הנוזלים, ארבעת היסודות: אש, מים, אוויר, אדמה, או דומם, צומח, חי והאדם. אך המקובלים אומרים שהחומר הוא רצון, אנחנו חוקרים את הרצון שלנו! זה בכלל לא ברור לנו.

אתה רואה לפניך צינור ברזל שאינך מסוגל להזיזו ממקומו, ואומרים לך שהוא שלך ונמצא בתוכך… כאן האדם נכנס למבוכה מוחלטת וקשה לו מאד לדבר. כלומר, חייבים להתגבר על מכשולים רבים עד שנגיע לנקודת מבט כזו ולהגדיר את כל התופעות, משם נוכל לצפות על המציאות יחד עם המדענים והפילוסופים. בינתיים כל אחד נמצא בנישה שלו, מה שמביא לבלבול גדול.

הבעיה העיקרית היא בהבדל בהגדרות: מהי הרוחניות ומהי הגשמיות. בדרך כלל תחת המושג חיים רוחניים, מחשיבים את כל התרבויות וכל הפעילויות האנושיות. על פי ההבנה הזו, כל ריקוד הוא גם דבר רוחני. הגדרות מוטעות אלה מבלבלות את האדם ואינן מאפשרות לו לדבר ברצינות. לכן, קודם כל צריך לתת לעולם הגדרות נכונות: מהי הרוחניות ומהי הגשמיות, החיים והמוות, המציאות עליונה. כך אנחנו פותרים את כל הבעיות. צריכים להשריש את ההגדרות הנכונות בראש ורק דרכן לראות את המציאות, אז בטוח לא נטעה.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "חכמת הקבלה והפילוסופיה", 27.12.2010

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/MFzpT

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest