דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / העלייה אל פסגת הפירמידה

העלייה אל פסגת הפירמידה

שאלה: כיצד צריך להרגיש את הקבוצה שלך כתוצאה מהסדנה?

תשובתי: הקבוצה היא "אחד". הרי נבראה רק נשמה אחת. וככל שאני מגלה יותר את המבנה של הנשמה האחת הזאת – כך אני מגלה את הקבוצה.

הקבוצה היא לא מושג גשמי, לא עשרה גופים פיזיים שיושבים במעגל. הקבוצה היא מה שאנחנו בונים למעלה מהאגו שלנו, דרך הקשר בינינו, כשאנחנו מנמיכים את האגו שלנו ומעלים את חשיבות החיבור, הבורא, האור. ככל שאנחנו מרחיקים את שתי הנקודות זו מזו, תוך שאנחנו מעלים את חשיבות ההשפעה, האהבה, החיבור – שם, למעלה, אנחנו מתחילים להרגיש את עצמנו כאחד.

כל אחד מרגיש לא את עצמו, אלא רק את האחד המשותף הזה – מחוץ לגופו, למחשבותיו ורצונותיו. כולנו מרגישים רק רצון אחד ומחשבה אחת, "כאיש אחד בלב אחד". זה נקרא קבוצה.

אם הכול פועל בצורה כזאת בזמן הסדנה, אנחנו בונים בקבוצה שלנו חיישן משותף שמתחיל לקלוט את כל שאר ה"אחדים" באולם שנוצרו מכל מעגל או שמתקרבים לכך. ולאחר מכן אני אתחיל להרגיש בחיישן הזה את כל נשמות הצדיקים, את כל מה שקיים בעולם הרוחני – זה הופך להיות הכלי שלי שאיתו אני עובד ברוחניות.

כל זה בזכות הקבוצה. לכן אנחנו מתחברים לקבוצות של עשרה אנשים ויותר, ולאחר מכן הקבוצות מתחברות ביניהן. באופן כזה אנחנו הולכים ומתחברים לפי הפירמידה, עד שנגיע לפסגה ובאמת נהפוך לאחד שלם.

מתוך שיעור בנושא "שאלות על העבודה לאחר הכנסים", 17.05.2012

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/OanKj

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest