העולם שמעֶבר לקו האדום

מעולם אין-סוף, מצב א', אנחנו יורדים עד העולם הזה, שנקרא מצב ב'. מהמצב הזה עלינו לעלות בחזרה לעולם אין-סוף, למצב ג', שהוא בדיוק כמו מצב א', עם הבדל אחד: במצב ג' אנחנו נמצאים כבר בהבנה ובהכרה. לכן המצב הזה נחשב גדול פי 620 ממצב א'.

במצב ב' התפתחנו במשך מיליוני שנים בצורות הדומם, הצומח והחי. לפני שירדנו דרך העולמות: אצילות, בריאה, יצירה ועשיה, הזמן בכלל לא היה קיים. הוא נוצר רק כשהגענו לעולם הזה. לאחר מכן התפתחנו בו במשך קרוב ל-15 מיליארד שנה, ובסופו של דבר אנחנו מגיעים לדרגת "האדם".

בניגוד לדרגות הדומם, הצומח והחי, דרגת האדם כלל אינה קיימת בטבע! האדם גם הוא שייך למין החי, הוא פשוט יצור קצת יותר מפותח. הוא מתחיל להיות אדם רק כשהוא מתחיל להרגיש שהוא יצור חברתי, גלובלי. במצב כזה, הוא כבר אינו יכול להמשיך לחיות באופן אינדיבידואלי, אגואיסטי, כפי שהיה קודם לכן, לפני שהגענו למצבנו הנוכחי. כעת עליו להתכלל בהתפתחות הרוחנית, ולעלות באותן המדרגות שדרכן הוא ירד פעם.

אנחנו צריכים לעבור מההתפתחות החברתית הכללית אל ההתפתחות הרוחנית. זאת כל העבודה שלנו. עד שהגענו לקו האדום הזה, כל עוד התפתחנו בצורה אגואיסטית, לא היו שום בעיות, מפני שההתפתחות התרחשה מאליה, בצורה בלתי מודעת. אך כשהגענו כבר למצב שבו כולם קשורים זה לזה בצורה גלובלית ואינטגרלית, זהו סימן שעלינו לעבור לצורת קיום שונה, בהרמוניה עם הטבע.

מתוך שיעור בנושא "לימוד חכמת הקבלה", 04.02.2011

ידיעות קודמות בנושא:
כולנו ב"חלון" אחד
האמינו, כל זה רק נדמה לנו!