דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / העולם הרוחני כמו שהוא, בלי נסים ונפלאות

העולם הרוחני כמו שהוא, בלי נסים ונפלאות

כל אדם בשלב כלשהו בחייו מתחיל להרגיש שהוא חייב לגלות את מטרת החיים שלו. זה יכול להיות חיפוש של משמעות החיים בצורה הכרתית, אשר ניתן לנשמות נבחרות ושונות מכולם, או חיפוש שלא בהכרה, שאופייני לכל השאר. אך יבוא הזמן וכל אחד יהיה חייב לברר את התשובה על השאלה: "מדוע אני חי?", הרי מטרת ההתפתחות היא להחזירנו לאותו השורש שממנו יצאנו פעם.

וכשהאדם שואל: "בשביל מה החיים האלה?", הוא בעצם שואל: "למה לי כל הסבל הזה?", סבל אישי או כללי, אך כל אחד שואל משום שרצונותיו אינם מקבלים מילוי. אז האדם מתחיל לחפש, אחד מגיע ללימוד חכמת הקבלה, והאחר מגיע למקומות אחרים.

ההתפתחות בדרגת ה"אדם" התחילה לפני מאות אלפי שנים, בתחילת היווצרות האנושות, שעלתה מעל דרגת ה"חי". העלייה לדרגת ה"אדם" החלה בפיתוח השכל והשפה, אך במהות מה שהניע אותה זאת אותה השאלה: "לשם מה אני חי?". יחד עם זאת, האדם שחי לפני אלפי שנים, לא היה מבין את מהותה של השאלה הזו – כמו שהיום, כשמתעוררת בנו השאלה הזו, אנחנו לא מבינים את משמעותה המדויקת והאמיתית. זאת פשוט שאיפה לא ברורה, שדוחפת אותנו להתקדם הלאה.

כך מתקדמת כל האנושות – היא רודפת אחר עושר, כבוד, שליטה, ידע, ולא יודעת שמטרת ההתפתחות היא לא בזה, אלא בהשגת השורש שלנו. לברר: "מאיפה אני ומה שולט עליי, כלומר, לאן עליי להגיע?".

הרצון להנות שמתעורר בנו, שואל אותנו את השאלות הללו, שבהדרגה נעשות יותר ויותר מכוונות אל השורש, שממנו מאיר לנו האור מלמעלה. כך בנויה המערכת שלנו.

אבל האדם, שהשיג כבר את דרגת ההתפתחות האחרונה, ושהובא אל המקום שבו הוא מתחיל ללמוד, בהתחלה לא מבין את הקשר בין הצורך שלו לגלות, הצורך להבין למען מה הוא חי, מה משמעות החיים שלו, לבין מה שלומד בפועל. ולעיתים הוא לא מבין גם את השאלה עצמה שמתלבשת בכל מיני שאלות אחרות, או בצורת סקרנות רגילה.

וכך הוא מתחיל ללמוד את חכמת הקבלה, או שבהתחלה בכלל מתחיל להתעניין בשיטות שונות, ומבזבז על כך שנים רבות. לפעמים מוכרים לו בשם "קבלה", כל מיני "נסים ונפלאות" ועצות איך להצליח בחיים, איך לגלות את העבר שלך, ההווה, העתיד. אך אם הוא מגיע באמת לחכמת הקבלה ולא למגלי עתידות למיניהם, אז הוא מגלה את ספרי הקבלה, ולא מבין היכן כל זה נמצא: "עולמות עליונים", "פרצופים"?

אין לו שום קשר למושגים הללו. הוא לא יודע היכן כל זה מתקיים, מעבר לגבולות העולם הזה, החלל, או בכלל מעבר לכל היקום? האם זה איפה שהוא למעלה, למטה או בתוך החומר? לאדם קשה מאוד להבין כיצד להתייחס לזה.

על זה יכול ללכת הרבה זמן. ואף על פי שמקשיב, הוא אינו שומע שחכמת הקבלה מדברת אך ורק על הקשרים בין בני האדם. הוא לא מבין שעל ידי קביעת הקשרים הנכונים אנו מגלים את המציאות השייכת למימד עליון יותר.

קשה לו, בעקבות דעתו הקדומה וההתפעלויות הקודמות מחכמת הקבלה, לקשר את החכמה הזו עם הקשרים הבין אנושיים. כיצד יכולה כזו חכמה נסתרת וגבוהה, כאלה שמות ועולמות עליונים, פעולות וכוחות, להיות קשורים ליחסים בינינו: ביני לבין השכנים שלי, ביני לבין חבריי?

הוא פשוט לא יכול לתאר לעצמו שכל העולמות העליונים וכל מה שקורה בהם, זה בעצם קשר "פסיכולוגי" בינינו, בני האדם. וכשאנו מתחילים לשתף פעולה זה עם זה באהבה ובנתינה, זה אומר, שאנחנו משתמשים בכוח הרוחני. במקרה שאנחנו משיגים אהבה אמיתית לזולת, ולא האהבה האגואיסטית שהורגלנו בעולמנו, כאשר ניצול הזולת למען הנאה עצמית נקרא "אהבה".

אך אם אנצל את עצמי למען טובת האחרים, זה יקרא "אהבה לרעך". כשאני מתייחס כך למישהו אחר, אז אני מתחיל לגלות בתוך היחס שלי כלפיו "פרצופים רוחניים", "עולמות עליונים", "ספירות", "מלאכים", "שטנים", "שדים" – כל הכוחות הרוחניים שהם בעד או נגד הקשר שלי עם הזולת. יכולים אלה להיות כוחות חיוביים או שליליים, כלומר, כוחות "דקדושא" או "טומאה".

וכולם יחד מתאחדים לכוח אחד גדול שאותו אני מגלה באהבה שלי כלפי הזולת, שנקרא "בורא", ושכוללת בתוכה עוד שמות רבים שמשקפים את אופי הקשר שלי עם הזולת.

מתוך השיעור על כתבי רב"ש, 03.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
המחסום הראשון בדרך לנצחיות
המעבר אל העולם הרוחני
"מי" ברא "אלה"?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest