קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
קשה מאוד לתאר, ולו במידת מה, את העולם הרוחני במילים הגשמיות שלנו, בשכל הגשמי. בעצם, זה בכלל בלתי אפשרי, מפני שמדובר על טבע אחר. אך בואו ננסה…
אנחנו צריכים להתנתק מכל מה שאנחנו כרגע רואים, מרגישים ומבינים, ולתאר לעצמנו שקיים תענוג מהשפעה, וזהו התענוג היחיד שיכול להיות. הוא מורגש רק בפעולות ההשפעה, בבורא.
הבורא רצה לברוא נברא שידע להעריך את מצבו של הבורא. לכן, הוא בורא נברא ברצון לקבל ומחדיר לתוכו את התענוג הקטן ביותר שיכול להיות – ניצוץ, "נר דקיק".
זאת הרגשה שקרית, מכיוון שבתוך רצון לקבל האמיתי אי אפשר להרגיש תענוג. נותנים לו את הניצוץ הזה רק כדי להישאר בחיים, שיוכל איכשהו להתקיים. ובזכות הניצוץ הקטן הזה קיים כל עולמנו.
אפשר להרגיש תענוג אמיתי רק מפעולות השפעה – זהו חוק הטבע. אבל כדי להעריך את התכונה הזאת, את גדלות ההשפעה, אנחנו מתחילים מתוך הנקודה השחורה של הבריאה לבנות כלי קבלה גדולים, כמו צלליות שחורות על רקע לבן.
מסתבר, שאנחנו בונים את יצר הרע מתוך נקודה שחורה קטנה, שנקראת "קוצו של יוד". וכאשר אנחנו עובדים על הנקודה השחורה, משתדלים בכל הכוח להפוך אותה לפעולת ההשפעה, דווקא בגלל זה היא מתפתחת בכיוון הפוך – לצורת הקבלה.
אנחנו מגלים בקוצו של יוד את כל יתר האותיות, את כל התכונות, את כל מה שקיים, מפני שבתוך הנקודה השחורה הזאת אנחנו מוצאים את עצמנו הפוכים לבורא. לכן, ככל שנשתדל להידמות לאור, אנחנו רק מגלים יותר עד כמה אנחנו הפוכים ממנו, מגלים יותר ויותר פרטים. כך אנחנו כותבים את כל האותיות שבתוכן נמצאות כל התכונות, ה"פרצופים" הרוחניים, ה"עולמות", כל הקשרים הקיימים.
אבל העיקר הוא, שבכל מצב אנחנו בונים שילוב בין "קו ימין" ו"קו שמאל", כלומר, עם אותם הרצונות שגילינו בעזרת המאמצים שלנו להשיג השפעה. ככל שהשתדלנו להשפיע יותר, אנחנו גילינו יותר את האגו שלנו, "קו שמאל". אך למרות זאת, אנחנו בכל זאת השתדלנו להתאים להשפעה את אותם הרצונות האגואיסטים שגילינו בתוכנו, כלומר, השתדלנו להעביר אותם ל"קו ימין".
על ידי זה אנחנו משכנו את המאור המחזיר למוטב, כדי שישפיע על האותיות השחורות שמתגלות בנו, שייתן להן צורה ברורה יותר ושיגלה את כל המרכיבים של השיתוף בין האור לרצון, את כל הטנת"א (טעמים-נקודות-תגין-אותיות).
כך, מלמטה למעלה, דרך הנקודה שמציירת את צורת האותיות, ובתוכן מציירת את הטנת"א, כל התחושות מכניסת האור לתוך הכלי ויציאתו, אנחנו בסופו של דבר מגיעים אל האור שמתגלה בתוך הרצונות. אנחנו מתקדמים בכיוון ההפוך, מלמטה למעלה.
בירידת ה"עולמות" מלמעלה למטה הכול מתרחש בסדר הפוך: בהתחלה מתגלה זיווג דהכאה ב"ראש הפרצוף", אחר כך טנת"א – כניסת האור לתוך הכלי ויציאתו, ובשלב האחרון, נוצרות האותיות, ובסופו של דבר, אנחנו מגיעים לנקודה השחורה שהיא היסוד של הכול.
בדיוק כך אנחנו בונים את דרכנו מלמטה למעלה, בכיוון ההפוך. כשאנחנו מגלים ב"קו ימין" עד כמה אנחנו מסוגלים להידמות לאור, על ידי זה אנחנו מאזנים בין החומר שכבר נמצא בתוך האותיות, העובי שלהן, לאור שנמצא מחוץ לאותיות, סביבן. קווי המתאר השחורים של האותיות שאנחנו רואים בסופו של דבר על רקע האור הלבן – זהו "קו אמצעי" שאליו אנחנו הגענו בסופו של דבר.
ב"קו האמצעי" מתחברות שתי צורות של תפילה. מצד אחד "תפילת רבים" – זוהי בקשה עבור רבים. ומצד שני, זאת תפילת רבים שבזכותה אנחנו נכללים ב"מלכות" ומבררים את המטרה המשותפת, כאיש אחד. ככל שנצליח יותר לחבר את שני המרכיבים הללו, אז גם התפילה הזאת תיכנס ל"קו האמצעי".
מתוך שיעור על פי מאמרו של רב"ש, 24.10.2012
ידיעות קודמות בנושא:
צריך רק לבקש בצורה נכונה
הקו השלישי מגיע מלמעלה, ומעלה למעלה
ואבן תשיג חופש…
