דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / "עשיריות" / עבודה ב"עשיריות": מיקוד מחדש

עבודה ב"עשיריות": מיקוד מחדש

ה"עשיריות" לא צריכות להיות מבודדות זו מזו. אף אחת מהן לא צריכה להרגיש נפרדת ושונה מאחרות.

אני מצטרף ל"עשירייה" כדי לנטרל את האגו שלי ולהיות נאמן לכל העולם. אם אני לא מגיע לתחושה כזאת, אם אני לא נאמן לעולם, לא מחובר אליו, זה אומר שה"עשירייה" שלי חסרת ערך. הרי, היא לא מכינה אותי כראוי.

"עשירייה", זה עולם קטן שבו אני לומד להתכלל באחרים. הרי, אם אני לא נכלל באחרים, אני לא בונה את האגו שלי כמו שצריך – "מאהבת הבריות לאהבת ה'".

ב"עשירייה" אני צריך לעשות כל מיני תרגילים כדי לצאת מעצמי, כדי להרגיש את עצמי "פרוס" בין כולם. אני לא קיים, לא מרגיש את עצמי, את האישיות שלי, את ה"אני" שלי – וה"עשירייה" צריכה לעזור לי בזה. "איש לרעהו יעזורו", כך אנחנו צריכים להיות מחוברים אחד עם השני.

כתוצאה מכך, ב"מרכז" העשירייה צריך לבעור הרצון המשותף שלנו ששייך לכל אחד ולכולם יחד. וברצון הזה אני מרגיש שאין "אני" ואין "אחר", אלא יש רק "אנחנו".

מתוך האחדות הזאת אנחנו דנים, מרגישים, מקבלים החלטות – רק מתוך "אנחנו". אני מדכא כל דבר שנקרא "אני", ואני מרים ומטפח את כל מה שמתייחס ל"אנחנו". הרגשות והמחשבות שלי נובעים רק מתוך האחדות שלנו, ודרכה, כמו דרך משקפיים או משקפת, אני מסתכל על כל דבר שבעולם.

כאן צריך לעשות מאמץ פנימי מסוים כדי "לפזר "את ה"אני" שלי ולא לאפשר לו להתמקד בעצמו, אלא לגרום לו להתמקד רק במרכז הקבוצה שבו אנחנו נמצאים ביחד, וכך לראות את העולם, את המציאות. מבחינתי שום דבר שאינו שייך ל"אנחנו", לא קיים.

במאמץ הפנימי הזה האדם חייב לחיות ולעבוד כמה שיותר. הרי, דווקא דרך מרכז העשירייה, כפי שהוא מתאר אותו, הוא יקבל את האור המחזיר למוטב.

עם זאת, כדי שהמיקוד ב"אנחנו", במרכז העשירייה, יהיה נכון, כל העשירייה צריכה להחזיק בכוונה להשפיע. איך אפשר לבדוק את זה? לפי היחס שלה לעשיריות אחרות ולעולם. כאשר העשירייה מולחמת לאחד, כאשר עשרה הופכים להיות לאחד, האיחוד הזה מקבל נפח, ושוב מצטמצם לאחד, ושוב מקבל נפח, עד שלבסוף אנחנו נגיע לאחד, לבורא.

לכן, הקריטריון של האחדות שלנו, זה הרצון של העשירייה להתחבר לכולם ולהיות איתם כאחד. כיצד לעשות זאת? כיצד אנחנו יכולים לבדוק את עצמינו?

אני יכול לבדוק את עצמי אם אני נכנס לכל עשירייה ובכל מקום מרגיש כמו בעשירייה הראשונה שלי. אין עשיריות ראשונות ומשניות, ולא איכפת לי באילו מהן להיות. אני פשוט מתחבר לאנשים שרוצים להתאחד, מתחבר ללא שום הבדל.

כדי שהעבודה שלנו תהיה נקייה ככל האפשר, אסור לנו להתייחס לעשירייה הנוכחית כמו ל"בית" שלי, ולכל שאר העשיריות כמו ל"שטח זר" או "חיצוני". לא! כל האנשים שרוצים להתחבר יחד זה הוא ה"שטח" שלי, אותה העשירייה שלי. מספיקה המשיכה לאחדות הקטנה ביותר מצידם, ואני כבר יכול להיות איתם ביחד.

מתוך השיחה על "עשיריות", 20.08.2013

ידיעות קודמות בנושא:
עבודה בעשיריות: סף קבוע של תפיסה
העולם על כוונת אופטית
עשר, ולא תשע ולא אחת עשרה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest