הסכם עם הבורא

שאלה: אתה אמרת, שחסר לנו איחוד בכוונות בזמן קריאת ספר הזוהר. מה זה אומר?

תשובתי: אנחנו מתעסקים בתיקונים, והתיקון נעשה על ידי אותו הכוח שברא אותנו. הכוח הזה נקרא "המאור המחזיר למוטב". הוא ברא, שבר וקלקל הכול בכוונה, כדי שמתוך הקלקולים המיוחדים האלה שבהם אנחנו נמצאים, אנחנו נוכל להבין ולהשיג את השלמות.

אבל כדי שאנחנו נתחיל להתרומם מתוך הקלקול שלנו, אנחנו צריכים את הכוח שיעשה את העבודה הזאת עלינו. הכוח הזה מגיע רק בתנאי שאנחנו קודם נרצה להיתקן, נרגיש חיסרון בפעולה שלו. ואז, בהתאמה מדויקת לחיסרון שלנו, בכמות ובאיכות, הוא פועל.

זאת אומרת, שאנחנו צריכים לדעת מראש אילו תיקונים הכוח הזה יעשה עלינו. אבל אנחנו הרי לא יודעים אילו תיקונים בדיוק דרושים, אז איך אנחנו יכולים להזמין אותו? לכן נותנים לנו במצבנו סוג של משחק שאנחנו משחקים בו: בחיבור, באיחוד, בהתקרבות זה עם זה, בדיונים, כאילו שאנחנו מתוקנים, כאילו שאנחנו רוצים להיות מתוקנים, כאילו שרוצים להתחבר וכולי.

אם אנחנו נמשכים לזה בזמן המשחק, כי לא דורשים מאיתנו יותר מזה, אם אנחנו בכל זאת מממשים את זה לפחות באיזה קשר עם התיקון, אז האור פועל ומשפיע עלינו. יש כזה הסכם: "אני עושה את זה "כאילו" ואתה עושה את זה באמת". התחתון צריך לצעוק, והעליון בתגובה לצעקות האלה מביא את התיקון. כך מסודר סדר המדרגות, בכל מדרגה ומדרגה.

אם כך הדבר, אז מה עלינו לעשות? כל התפילות שלנו צריכות להיות רק לחיבור בינינו, כי זהו התיקון של השבירה. והחיבור שאני משתדל לבצע, נועד לכך, כדי שאני אדע שאני לא מסוגל לזה ושאני חייב שהכוח העליון יעשה את זה.

לכן, מצד אחד, אני נמשך לחיבור, ומצד שני אני יודע שאני לא מסוגל לממש את זה ללא האור העליון. ואז מגיע האור ומבצע. זאת כל הפעולה.

כלומר, ההכנה לקבלת התורה, זה חיסרון לפעולת החיבור. התורה עצמה זו שיטת החיבור, והאור העליון הוא הכוח שמביא לי את החיבור. חוץ מזה אין יותר שום דבר.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 28.10.2012

ידיעות קודמות בנושא:
לשחק את העתיד
הפאזל המסתורי של הבורא
שמלת הקסם של העתיד

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/VCNUA

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest