דף הבית / אהבה / זוגיות / הסוד לאושר משפחתי

הסוד לאושר משפחתי

העיקרון הנוסף לבניית חיי משפחה: כאשר נוצר חיבור אמיתי בין האנשים, הלב מתמלא בהרגשת אושר עילאי עד כדי כך שנדמה שלא קיים במציאות שום דבר מלבד החיבור בינינו.

שאלה: מדוע יש בחיבור הרגשה כה נעלה?

תשובתי: צריך להתבסס על מה שהטבע מדגים לנו, הנזק שקיים בפירוד ובהתרחקות. כל הבעיות שלנו נגרמות כתוצאה מחוסר האיחוד. ואם זה נכון, אז החיבור הוא המפתח להצלחה. כיצד חלק כלשהו מתוך שלם יכול להתמלא באושר אם הוא לא יהיה קשור לחלקים האחרים? אנחנו יכולים לקבל תענוג רק בעזרת הזולת ולעולם לא יכולים להנות לבד.

אני מקבל את הכול מהטבע בדרגות דומם, צומח, חי או מהחברה האנושית. אני תמיד מביא משהו מבחוץ. דברים מסוימים אני משקיע בצורה פיזית, למשל, מזון, ושאר הדברים אני רוכש על ידי הקשר המיוחד שלי עם מישהו, בעזרת השימוש בזולת. ובנוסף לכך אני יכול להתמלא מהשפעה לזולת.

כך עומדים לרשותי מספר "ערוצים", אבל בכל מקרה אני מתקשר לזולת כדי לספק לעצמי חיים. אפילו שאני לא שם לב, אני בכל זאת קשור עם הסביבה על ידי מערכת עצומה של "עצבים" ו"כלי דם". כמו שהעץ מקבל את הזנתו מתוך האדמה בעזרת מערכת השורשים, כך גם אני דרך צינורות דקים שואב מהסביבה את המזון הגשמי שלי, את המזון לנשמה, מזון רוחני. ולכן, אם הקשר שלי עם הסביבה בנוי בצורה לא נכונה, אני בצרות.

בעצם, הקשר הזה יכול להיות טבעי, כמו אצל בעלי חיים שיודעים בצורה אינסטינקטיבית כיצד לספק לעצמם את כל הנחוץ להם. ומצד שני, הקשר שלנו עם העולם הוא קשר חולני ביותר. למשל, אנחנו מזהמים את האוויר שבו תלויים חיינו. יותר מזה, אנחנו מודים שבעוד 20 שנה זה יגרום למחלות קטלניות בקנה מידה רחב, ובכל זאת ממשיכים לזהם.

דוגמה נוספת היא הדלדול במקורות המים, שלא מעניין את אף אחד. איזה בעל חיים יזלזל בצורה כה בוטה בחייו?

לכן, הפערים בקשר בינינו אינם מאפשרים לנו לזהות את האיום שאנחנו מושכים על עצמנו. הפירוד בינינו הוא הסיבה לכל הצרות בדרגה הגשמית, כולל חוסר אושר, שמחה, ביטחון, שלום… אנחנו מתעלמים אפילו מהצרכים הבסיסים הנחוצים לנו להישרדותנו.

אם היינו בונים נכון את הקשר שלנו עם הטבע, אם היינו מרגישים את ה"צינורות" שדרכם אנחנו ניזונים ונושמים, מקבלים "עירוי" בלתי פוסק, לא היינו מתייחסים כך לסביבה, לא היינו בונים "ג'ונגל של גורדי שחקים".

זאת גישה שגויה מן היסוד. לאדם אין יחס נכון לקשר עם אנשים אחרים ומכאן נובעות כל הבעיות.

שאלה: האם ה"צינורות" האלה נמצאים גם בין בני זוג?

תשובתי: ועוד איך. בני הזוג מתחברים ביחד והופכים לאחד. למעשה, בדיוק כך כל אדם קשור לכל העולם. עוברים בינינו אינספור חוטים, כולל דרגות הטבע הדומם, הצומח והחי. כולנו ביחד מהווים מערכת אחת גדולה עם "צינורות דם ולימפה" רבים, עם "מערכת עצבים" וכולי.

המדע כבר גילה שהטבע הוא שלם, הוליסטי ואין לאן לברוח. עושים משהו במקום אחד ומקבלים תגובה בלתי צפויה במקום אחר. כאן אתה נוגע בסך הכול בפרפר ושם מתחילה בצורת או רעב… כי הרי מדובר על מנגנון אינטגרלי.

שאלה: כשאנחנו מתחברים עם בן זוג, מדוע אנחנו מרגישים שמחה ואושר עילאיים?

תשובתי: ראשית, חיבור הוא תחילת החיים. ובנוסף לכך, בזכות החיבור אנחנו מקבלים מילוי מדרגת ה"אדם" שנמצא מעל דרגת ה"חי", לכן מרגישים מעל החיים הגשמים.

שאלה: ובכל זאת, כיצד החיבור פועל? כנראה לכל זוג היו רגעים כאלה. אז מדוע מתעוררת הרגשת האושר העילאית הזאת?

תשובתי: מפני שכאשר מתחברים, נכללים בהרגשת החיים "מחוץ לגוף". תנסה ותראה. זה נותן לך הרגשת קיום אין סופית.

מפני שכל מה שאני מרגיש בתוך הגוף שלי, מוגבל מלכתחילה על ידי שנות חיי, יכולת התפיסה והיכולת שלי להתמלא. מצד שני, כשאני מרגיש את הקיום, את החיים ואת המילוי מחוץ לעצמי, אז אני לא מרגיש גבולות. לכן, אני עף באוויר כמו "מלאך עם כנפיים". זה באמת נכון. מפני שקודם אני הייתי מוגבל על ידי הרצונות, היכולות, התכונות שלי, ועכשיו כבר לא. ואם אני מתחבר לכל האנושות, אני רוכש יכולת וידע של כולם, אבל כבר בצורה לא אגואיסטית. אני יוצא מתוכי ומרגיש מערכת שקיימת בחוץ. ללא ספק, על ידי זה האדם מתמלא בצורה בלתי מוגבלת בתוך חמשת החושים החדשים שנמצאים מחוץ לגופו.

כשאני יוצא להרגשת הזולת, אני מעצב חושים חדשים חיצונים השייכים לזולת, בדומה לראייה, שמיעה, טעם, ריח ומישוש. כאשר אני מתחיל להסתכל על העולם דרך הזולת, אז גם החושים שלי מתעלים מעל דרגת ה"חי" ואפילו מקבלים שמות חדשים.

שאלה: אז מסתבר שאני יוצא מתוך עצמי ורואה את העולם דרך העיניים של בן הזוג?

תשובתי: כן, בוודאי. אני רואה את העולם דרך השכל והרגש שלו, מתחבר לתפיסת העולם הפנימית שלו, לנקודת המבט שלו, לראיית העולם שלו.

שאלה: כלומר, אם אני מתחבר לבן זוג, אני רוכש את נקודת המבט שלו על העולם. אז מדוע זה גורם לי אושר?

תשובתי: כאן לא מדובר על בן הזוג, אלא דווקא על כך שבעזרתו אני יוצא לתפיסת עולם חוץ גופית, ואז אני כבר לא רואה עולם כמו עכשיו, אלא בצורה חדשה.

שאלה: איפה זה "מחוץ לגוף"?

תשובתי: "גופי" זה לא הבשר שלי, אלא מערכות של השכל והרגש שלי. כלומר, אם אני "מתלבש" בתוך השכל והרגש של בן זוגי, אז אני רואה את העולם דרכו. אני רוצה להבין ולהרגיש אותו, לאמץ את תפיסת עולמו. בשביל מה? במה זה יעזור לי? כך אני רוכש כלים לתפיסת עולם בלתי מוגבלת, שבקבלה נקראת "תפיסת מציאות רוחנית".

אני רוכש את השכל ואת הרגש מבחוץ ומעמיד ואתם מעליי. ואני לא משתמש באגו שלי לתפיסת העולם דרך בן הזוג שלי, אלא להיפך, בעזרת המערכת שלי אני משרת את המערכת שלו. וזאת כבר מערכת ההשפעה.

בצורה כזאת, אני כבר לא מוגבל על ידי הטבע שלי בתפיסת העולם ואני יכול להתחבר כך עם כולם. אני מתחיל להרגיש את כל יתר בני האדם ונמצא איתם בקשר.

נחזור לבני הזוג. הם נכנסים לזיווג וכתוצאה מזה נולדים הילדים. הזיווג הוא התמזגות, התכללות הדדית, חיבור בין הזרע לביצית שמוליד חיים חדשים.

בהתאם לכך, ברמה הרוחנית בני הזוג מתחברים בזיווג הרוחני, כאשר הם נכללים אחד בתוך השני דרך הזיווג, התכללות הדדית, וכתוצאה מזה נולד הדור הרוחני הבא. נולד ביניהם משהו משותף, מיוחד, הרגשה חדשה, תינוקת משותפת שלהם בשם "שכינה". ואחר כך ייוולד גם בן בשם "בורא".

זאת אינה אלגוריה, זה בדיוק כך. בדומה לזיווג הגופני, הזיווג הרוחני מביא לתוצאות דומות. כל מי שהתעלה מעל הטבע שלו, מעל הרצון האגואיסטי שלו, נכנס לזיווג הרוחני עם הזולת. רוחני, כלומר נמצא מעל האגו ומתממש בעזרת וויתורים.

שאלה: מה זה נותן לנו?

תשובתי: ומה נותנת לנו לידת הילדים בעולם שלנו? שמחה. כך אתה בנוי, שהם מביאים לך שמחה. ובהתאם לזה גם ברוחניות, אתה בנוי כך שלידתם של תינוקות רוחניים תביא לך שמחה יותר גדולה.

שאלה: כיצד הילדים האלה, הבת והבן, קשורים לכך שאני נתתי עדיפות לרגש ולשכל של בן זוגי על פני הרגש והשכל שלי?

תשובתי: זיווג, חיבור, התכללות הדדית, נעשים מעל האגו, מעל דרגת ה"חי". אתם סיימתם עם דרגת ה"חי" ועכשיו אתם רוצים להתחבר בדרגת ה"אדם", אתה מקבל את תפיסתה והיא מקבלת את תפיסתך, ושניכם נעשים למערכת אחת. ומערכת אחת היא כבר טיפת הזרע המשותפת שממנה נולדים הבת או הבן.

כשאתה רוכש מדרגת חיים חדשה שנקראת "בת" ו"בן", אתה מפסיק להרגיש את החיים הגשמיים שנחוצים לקיומך. מעכשיו אתה קיים בדרגה הרוחנית בלי שום קשר לדרגה הגשמית.

שאלה: האם בני הזוג שמתחילים ללמוד בקורס שלנו יכולים לטעום משהו מהאושר הזה שטמון בתוך מעיין אין סופי, שנובע מהחיבור האמיתי בין בני האדם? האם אני יכול בתחילת דרכי, כשאני עדיין משתוקק לחיבור, בעזרת תרגיל כלשהו, לעשות טעימה קטנה מאותו המעיין, לטעום טיפה מאותה ההרגשה, שיש בה פוטנציאל עצום?

תשובתי: כן, בעזרת סדנה, כאשר אתם מתחברים ביניכם ובזכות החיבור הזה אתם מצליחים לפתור בעיות כלשהן, להגיע להבנה משותפת בנושאים שונים. לא מן הסתם נאמר "אין שמחה גדולה יותר מהתרת הספקות".

נניח, אתם מתיישבים בבית אחד מול השני, וכל אחד משתדל להרגיש את מה שאומר לו בן הזוג כאילו אלה הן מחשבותיו ורצונותיו. יחד עם זאת, כל אחד צריך להיות כן ואמיתי. כאן דרושות לא מילים ריקות, אלא התכללות ביניכם.

כל אחד מדבר על מה שהוא רוצה, מה שהוא חושב, על מה שנראה לו. הנושא לא משנה, כי העיקר כאן שבן הזוג מאפשר לך להיכנס לתוכו, מאפשר להכיר אותו מבפנים, "לאחוז" בו.

ואתה מצידך לא מבקר שום דבר, אלא אתה סתם רוצה "להתלבש" בתוך המערכות שלו בעזרת הסכמה, הבנה, בעזרת "כניעה ללא תנאי". דבריו כאילו מגיעים לך מלמעלה.

בעזרת תרגיל כזה אתה מתחיל להתעלות, ואף על פי שאתה עדיין רחוק מהמימוש האמיתי, זהו כבר צעד אחד קדימה. ואם אתם פועלים ביחד, בכנות, מכל הלב, אז אתם תרגישו אושר.

כאן לא מדובר על מילים יפות, אלא על ביטול ועל הסכמה עם הזולת. ואתה מרגיש אושר מכך שאתה מתעלה. לא משנה מה אתה שומע, אלה הם רק ציורים. העיקר הוא שאתה מתעלה מעל עצמך, יוצא מתוך עצמך, עף באוויר, טס למרחקים ומרגיש את עצמך בלתי מוגבל, אין סופי.

כך אנחנו מרגישים כשיוצאים מתוך האגו ומתפטרים מהמגבלות שלנו.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 42, 26.07.2012

ידיעות קודמות בנושא:
משפחה: איחוד פותר את כל הבעיות
המתאם של היחסים המשפחתיים
מבט על המשפחה מהגובה של הטבע הגלובלי

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/cgMPG

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest