דף הבית / אקטואליה / הטרור האיראני – כאז כן היום

הטרור האיראני – כאז כן היום

מהו באמת הסוד שמסתתר במגילת אסתר, המגוללת את סיפור הצלתם של יהודי פרס – איראן של היום – איך הוא משפיע על החיים שלנו כאן עכשיו, ואיך החיים שלנו יכולים להיות הרבה יותר טובים אם רק נגלה אותו… הרב לייטמן מסביר למה פורים אקטואלי כל כך לחיינו היום.

במשך שנים הוכה עם ישראל בגזֵרות, בהשמדה ובאיומים מכל סוג, אך לשמחתנו תמיד ניצלנו בנס ברגע האחרון. גם היום לא חסרות לנו צרות: אנטישמיות, טרור, BDS, חרמות כלכליים ואקדמיים, ואם לא די בצרות מעבר לים, יש גם קשיים מבית: יוקר המחיה ושסע חברתי שהולך ומתרחב. איך כל זה קשור לפורים?! התשובה טמונה במגילת אסתר.

 סוד המגילה

"ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים", ומכיוון שהעם הזה מפוזר על פני 127 מדינות, אפשר להשמיד אותו לגמרי. כך מתאר המן בפני המלך אחשורוש, במטרה להביא להשמדתם של יהודי ממלכת פרס. תחת אותו איום ממשי קם מרדכי היהודי, הסמכות הרוחנית של אותה התקופה, פונה לבת דודו היהודייה, אסתר, אשת המלך אחשורוש, ומגייס אותה למשימה. תשובתה אז רלוונטית גם היום: לך אל היהודים ואחד אותם. דאג לכך שכולם יתחברו, יצומו ויתפללו יחד במשך שלושה ימים. רק כאשר היהודים ירגישו שהם אחד, בזכות הכוח המשותף שיעלה מתוך החיבור, אוכל לפנות למלך בשמם ולהזהיר מפני "מזימתו" של המן. כשעם ישראל מתחבר, מתחזק החוסן הלאומי שלו והוא מזמין כוח חיובי, "כוח עליון" שנסתר בטבע, וכשהעם מפולג ומפורד אותו הכוח מתרחק.

 מרדכי פנה אל העם וזעק לאיחודו, והעם אכן התאחד בצום ובתפילה. אז פנתה אסתר אל המלך אחשורוש וסיפרה לו על כוונתו של המן להשמיד את היהודים. "חמתו בערה בו" על המן ומזימתו, והוא ציווה לתלות את המן על העץ – אותו העץ שעליו תכנן המן לתלות את מרדכי. וכך, בזכות אותו חיבור בשושן הבירה ניצלנו מהשמדה וחזרנו לארץ ישראל.

 כוח ה"יחד"

לפי חכמת הקבלה, המאבק בין המן למרדכי מסמל את המאבק הנצחי שמתחולל בעם שלנו: הפירוד והאיחוד. "המן" מסמל את האגו, כוח שמנסה להפריד בינינו בכל מחיר. הוא מייצג את הגישה המודרנית: תחרות, שנאה, פילוג, מרפקים לכל כיוון, דאגה לעצמי בלבד… "מרדכי", לעומתו, מייצג את הגישה של חסד ואהבת הזולת.

 פור דומה נופל גם על ישראל של ימינו. "המן" שולט בנו ביד רמה, איש איש דואג לעצמו, וזו אחת הסיבות שבגללן אנו מפורדים ומפולגים למחנות. כתוצאה מכך חוזר האיום לרחף מעל ראשנו ואנחנו שרויים במבוכה ב"שושן הבירה". ההתעצמות של אויבינו מכל עבר מזכירה לנו את מה שנדמה ששכחנו – רק החיבור בינינו, כמו שעשו היהודים בשושן, יוכל לשנות את רוע הגזֵרה, ויאפשר לנו להיחלץ בשלום מכל איום חיצוני ומבעיות כלכליות-חברתיות המאיימות עלינו מבפנים. עד כה צעדנו בסיפוק לפי דרכו של המן – ניסינו להיות ככל האומות ולהילחם באויבינו בכוח הזרוע בלבד, אבל במערכה הפנימית על האחדות אנחנו מפסידים. דרכו של מרדכי מאפשרת לנו להפוך את הפור, ממש כמו אז. אם נתלה את האגו שמפריד בינינו "על העץ", ונעלה את חשיבות ערך אהבת הזולת "על הסוס", נוכל לממש את המהות הפנימית שלנו ונביא לשושן "צהלה ושמחה" אמיתיות. אז, כמו שהובטח במגילה, אפילו אויבינו הגדולים ביותר יהפכו לתומכינו הנלהבים ביותר.

 בואו נתחבר כעם

כדי ללמוד כיצד לעורר את כוח החיבור בינינו, להיות עם מאוחד ולמנוע כל איום או בעיה בחיי היומיום שלנו, מתגלה בימינו חכמת החיבור, היא חכמת הקבלה. בימים אלה מתקיימות הרצאות מבוא מטעם מכללת "קבלה לעם" בכל רחבי הארץ. ארגון "קבלה לעם" מציע לכל אדם ללמוד ולחוות את סודות השיטה העתיקה באמצעות הרצאות, סדנאות ואירועים, וכן בטלוויזיה ובאינטרנט. לפרטים על מסלולי הלימוד התקשרו לטלפון 1-700-509-209.

 הרב ד"ר מיכאל לייטמן עומד בראש ארגון "קבלה לעם" העולמי. מדי יום מעניק ד"ר לייטמן שיעורי קבלה המשודרים בערוץ 66. לפרטים על מסלולי הלימוד של מכללת "קבלה לעם" התקשרו לטלפון 1-700-509-209.

מקורות נבחרים ברוח החג

1. "חז"ל אמרו 'משנכנס אדר מרבין בשמחה'. היות שבחודש אדר היה בו הנס של פורים, שהיה מאיר אור של גמר התיקון, כמו שכתוב 'לכן לעתיד לבוא כל המועדים יתבטלו חוץ ממגילת אסתר'. והטעם הוא, כי לעולם לא היה נס גדול כזה, לא בשבתות ולא ביום טוב. ומשום זה ההכנה לאור גדול כזה צריכה להיות שמחה, שזהו ההכנה לקבל אורח נכבד, שהוא אור של לעתיד לבוא. לכן על ידי זה שעושים הכנה של 'להרבות בשמחה', ממשיכים את האור הנקרא 'ימי המשתה ושמחה'. וזהו כמו שכתוב (מגילת אסתר ט', כ"א) 'ויכתוב מרדכי, לקיים עליהם, כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם. והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה, ומאבל ליום טוב, לעשות אותם ימי משתה ושמחה'. שעל ידי זה ימשיכו את האור של גמר התיקון, שהיה מאיר אז" (הרב ברוך שלום הלוי אשלג – הרב"ש, ספר "שלבי הסולם", מאמר "עניין שמחה").

2. "ההכנה לפורים היא הרגשת הרע של המן, שהוא רוצה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן, טף ונשים, ביום אחד. לכן האדם צריך לתת תשומת לב לבחינת המן שבלבו. איך שהוא רוצה להשמיד כל דבר ששייך לקדושה. והוא מצטער על זה, שאין כוח בידו להתגבר על מחשבת המן, מה שהוא רוצה להשמיד את כל היהודים. שיש לפרש 'כל היהודים', היינו כל שהוא, שיש שייכות לבחינת לשם שמים, הוא רוצה לאבד. ועיקר הנס הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם. כלומר, בזמן שבחינת היהודים שבלבו של האדם שולטים" (הרב ברוך שלום הלוי אשלג – הרב"ש, ספר "שלבי הסולם", מאמר "מהו שקוראים פרשת זכור לפני פורים, בעבודה").

3. "'איש יהודי היה בשושן הבירה'. ולפי שייחד שמו של הקב"ה נקרא 'יהודי', לומר, יהודי יחידי. ויש אומרים שהיה שקול כאברהם בדורו. מה אברהם אבינו מסר את עצמו לתוך כבשן האש, והחזיר והכיר לבריות גדולתו של הקב"ה – אף מרדכי בימיו, הכירו הבריות גדולתו של הקב"ה, כמו שכתוב 'ורבים מעמי הארץ מתיהדים', וייחד שמו של הקב"ה וקידש אותו, ולפיכך נקרא יהודי, שכתוב 'איש יהודי'. אל תקרא יהודי, אלא יחידי" (מדרש רבה אסתר, פרשה ו', פסקה ב').

4. "'ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים'. המן אמר, שדעתו הוא, שנוכל להצליח לאבד היהודים, מטעם שהם בפירוד בין אדם לחברו. על כן הכוח שלנו נגדם בטח נצליח, כי זה גורם פירוד בין אדם למקום, וממילא ה' לא יעזור להם, כיוון שהם נפרדים ממנו. לכן הלך מרדכי לתקן את הפגם הזה, כמו שמבואר בכתוב 'נקהלו היהודים וכו', להיקהל ולעמוד על נפשם'. היינו, על ידי ההתאחדות הצילו את נפשם" (הרב יהודה אשלג – "בעל הסולם", מאמרי "שמעתי", קמ"ד).

5. "כשבני ישראל נעשים אגודה אחת, אין לעמלק שליטה בהם, רק ברפידים [מלשון: רפיון, ומלשון: פרודים]. לכן הלשין המן, 'ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים'. שכל הכוח שלהם – האחדות. ועתה הם בפירוד. והאמת כך היה, על ידי החטאים נתעורר כוח עמלק ואינו מניח להם להתאחד. ולכן נאמר 'כנוס את כל היהודים', 'להיקהל ולעמוד על נפשם'. הכול ע"י הכינוס והקהילה. ומרדכי הצדיק איחה אותם ונתאחדו על ידו כי היה לו כוח האחדות. לכן נקרא 'יחידי'. כלל כל היהודים. וכן בכל פורים מתעורר כוח האחדות, ועל שם זה קבעו מצוות קריאה בציבור 'בכל דור ודור, משפחה ומשפחה'. שבזמן הבית היו מתאחדים ממש במקום אחד. ועתה בגלות, התאספות כל מקום ומקום בכוח מצוות אלו, משלוח מנות ומתנות לאביונים, הכול בעבור האחדות. וכן אומרים, 'בראותם יחד תכלת מרדכי', בכוח האחדות" ("שפת אמת", שמות – לפורים).

6. "הנה מצאנו במגילה: 'אחר הדברים האלה גידל המלך המן'. ולפי הפשט קשה להבין. הלא אחר המעשה שמרדכי עשה, דבר טוב למלך, היה המלך צריך להגדיל את מרדכי, ולא את המן? ויש לפרש זה על דרך המוסר, היינו לאחר שהאדם עושה דבר על ידי התעסקותו בתורה ומצוות, אז הקב"ה מגדיל הרע של האדם, הנקרא 'המן', היינו שהשי"ת מראה לו את האמת, איך הרע שבקרבו מפריע לו מלקבל את כל התענוגים הרוחניים. כי אם היה האדם הולך בדרך הטוב, היינו אם כוונת האדם היתה רק להשפיע נחת רוח ליוצרו, אז האדם ראוי לכל הדברים העליונים.

וזה נקרא דרך היהדות. ובזמן שאין האדם יכול לראות את פרצופו האמיתי של הרע שלו, היינו צורתו של המן, אז אין האדם יכול להתפלל לה' שיעזור לו להינצל מהרע. ורק בזמן שהאדם רואה את גדלותו של המן, שהוא רוצה להרוג ולאבד את כל היהודים וכו', היינו שהמן רוצה להשמיד את כל דבר שיש לו שייכות ליהדות, שלא נותן לו לעשות שום דבר שבקדושה, אז הוא יכול לתת תפילה אמיתית. ואז יקוים 'הקב"ה עוזרו', לכן אז שייך דברי הצומות וזעקתם, שמתפללים לה', שינצל מהמן הרע הזה.

וכשהקב"ה עוזרו, אז הקב"ה שואל להמן, 'מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו?' אז המן חושב למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר ממני? היינו שכל הרע נמשך מהרצון לקבל, שהוא ההמן של האדם. והוא טוען, שרצון ה' הוא להיטיב לנבראיו, היינו שכל התענוגים שייכים לרצון לקבל.

אבל ה' אמר ועשה כן למרדכי היהודי. היינו שאם ישאל את היצר טוב, שנקרא מרדכי היהודי, אם הוא רוצה משהו, אז הוא יענה, שכל רצונו הוא רק להשפיע לה', ולא צריך שום דבר. לכן שאל את המן, שהוא רוצה לקבל כל התענוגים שישנם במציאות. ואז אמר ה', כל התענוגים צריכים לתת למרדכי, שהפירוש שהאדם יקבל כל התענוגים רק בעל מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו. וזה אמר אבי ומורי: אורות של המן בכלים של מרדכי, שהפירוש הוא, לקבל כל התענוגים רק על הכוונה לשם שמים" (הרב ברוך שלום הלוי אשלג – הרב"ש, ספר "דרגות הסולם", מאמר "ובתורתו יהגה").

7. "על ענין שאוכלים המן-טשים, היינו כיסים של המן, אמר, היות ש'חייב אדם להשתכר בפורים, עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי', לכן אוכלים 'כיסי המן', בכדי שנזכור, שהמן לא הביא לנו יותר מהכיסים, שנקראים כלים, ולא הפנימיות. פירוש, שרק הכלים של המן יכולים לקבל, ולא האורות, הנקרא פנימיות. מטעם, שגדלות הכלי קבלה נמצאים ברשותו של המן. וזה אנו צריכים להוציאו ממנו. אבל להמשיך האורות, זה לא יכולים עם כלים של המן. וזה דווקא ע"י כלים של מרדכי, שהם כלים דהשפעה" (הרב יהודה אשלג – "בעל הסולם", מאמרי "שמעתי", רכ"ט).

8. "'עד דלא ידע' – יש ג' בחינות:

א. דלא ידע הבחן בין ארור לברוך, היינו שעוד לא נקבעה הידיעה, שהרצון לקבל נקרא המן, והרצון להשפיע נקרא מרדכי הצדיק, אלא אפילו כשעוסק על מנת לקבל, נחשב אצלו שהוא צדיק.

ב. שכבר נקבע אצלו הידיעה, שקבלה נקרא המן והשפעה נקרא צדיק.

ג. בגמר התיקון, שהס"ם יהיה מלאך קדוש, היינו שהקבלה כבר קיבלה תיקון על מנת להשפיע, אם כן אין כבר הבחנה מקבלה להשפעה, היות שהקבלה כבר נכנסה כולה בעל מנת להשפיע. וזה "חייב אדם להשתכר בפורים", היות שכל המועדים בטלים חוץ מפורים, משום שהוא עניין של גמר התיקון.

לכן צריכים לרמז על גמר התיקון, שעניין להשתכר הוא נקרא המתקה, שכל הרע כבר נמתק" (הרב ברוך שלום הלוי אשלג – הרב"ש, ספר "דרגות הסולם", מאמר "עד דלא ידע").

9. "ומרדכי יצא מלפני המלך, בלבוש מלכות תכלת וחור, ועטרת זהב גדולה, ותכריך בוץ וארגמן. והעיר שושן צהלה ושמחה. ליהודים היתה אורה ושמחה, וששן ויקר. ובכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע, שמחה וששון ליהודים, משתה ויום טוב" (מגילת אסתר ח', ט"ו-י"ז).

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/6WEvy

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest