דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הנשמה שלי היא בזולת

הנשמה שלי היא בזולת

כפי שכותב בעל הסולם במאמר "ששים ריבוא נשמות", למעשה נבראה רק נשמה אחת, רצון אחד, "מלכות דאין סוף". האור שנכנס על ידי הבורא, הטביע ונחתם ברצון לקבל הזה ונתן לו את כל האופנים שלו, רק בצורה הפוכה. ואחר כך הרצון צריך לעלות מעל לצורה שלו, ההפוכה לאור ולהידמות לו. ההופכיות נשארת, ודווקא היא יוצרת כזאת עוצמה, כזה קשר, שמאפשר לרצון להיכנס לתוך האור, לכבוש אותו, לספוג אותו. עכשיו יש לזה מקום.

לכן, ישנו רק רצון אחד, ואם במילים זה יוצא אחרת, אז זה בגלל שאנחנו משיגים אותו בחלקים. ואפילו לא בחלקים, אלא בגרגרים קטנים של ההשגה העצמית.

זה דומה לתמונה הולוגראפית, שכל חלק ממנה כולל את כולה (M), רק בקנה מידה קטן (m). כל הפריטים נשמרים, אבל מאבדים את הדיוק הראשוני. וכאן, יש את עשר הספירות רק הבהירות היא שונה.

הנשמה שלי היא בזולת

אז נשאלת השאלה: אם ישנה רק נשמה אחת, אז מדוע אנחנו נבדלים זה מזה? כי בעיקרון, במקרה הזה הכול צריך להיות פשוט יותר – אותה הנשמה קטֵנה במימדים והקווים שלה "מטושטשים".

הנשמה שלי היא בזולת

אבל לא, היא נראית באופן שונה לכל אחד, מפני שלכל אחד שורש נשמה משלו. במילים אחרות, אנחנו משיגים נשמה אחת כללית ב"זוויות" שונות. על ידי התכללות הדדית עם כולם.

כי ה"נקודה שבלב" היא למעשה נמצאת מעל לרצון לקבל, בזולת. והיא, זה השורש הרוחני של הנשמה הפרטית, בעוד שהרצון עצמו לא שווה שום דבר בפני עצמו. מצד שני, "זולת" הוא אחד לכולם, זה "אדם הראשון". באופן כזה כולם משיגים את אותו הדבר אבל מזוויות ראייה שונות, עד שמתחברות ביניהן. וזה נעשה כדי שאנחנו נעזור זה לזה בהשגת תכונת ההשפעה.

הנשמה שלי היא בזולת

היום אני מייחס את הנשמה לרצון לקבל, שבעיקרון לא קיים. הנשמה שלי היא בזולת. ואני צריך לעבוד מחוץ לרצון, מחוץ לעצמי, "מצידו השני של העור", בכך שרוכש יכולת להשפיע, כלים דהשפעה. אני לוקח את הרצון של הזולת, מקבל ממנו מ"ן (בקשה לתיקון), מספק לו את מה שהוא רוצה ובזה מפתח את הנשמה שלי, את הנטייה שלי, את ההשתוקקות החוצה…

מתוך שיעור על המאמר "ששים ריבוא נשמות", 09.01.2013

ידיעות קודמות בנושא:
ההשתקפות המחולקת של האיחוד
נשמה אחת לכולם
הנשמה היא מה שנתתי

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest