קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מה הכוונה לנאמר בזוהר (פרשת לך לך, סעיף שנ"ט): "בשעה שאדם שוכב וישן, והנשמה יוצאת ממנו"?
תשובתי: הנשמה מכונה אור בתוך הרצון. מאחר ואנחנו יכולים לתקן את הרצון שלנו רק בספירות כתר, חכמה ובינה, ואילו בספירות זעיר אנפין ומלכות, רק באופן חלקי, אז האור הגדול והשלם שיכול בינתיים להתגלות בנו, הוא אור "נשמה", ואילו האורות "חיה" ו"יחידה", הם רק הארה קטנה נוספת ממטה למעלה. לכן הרצון המשותף הכללי שלנו נקרא "נשמה", לפי השם של האור הגדול ביותר שהוא יכול להכיל בתוכו עד גמר התיקון.
אם הרצון נמצא במצב כזה שהוא מסוגל להשׂיג את אור "נשמה", הוא נקרא נשמה כי אנחנו מכנים רצונות לפי שמות האורות שיכולים למלא אותם. ואם הרצונות אינם מסוגלים להכיל בתוכם אורות אלה, להתמלא בהם, מפאת חוסר המסך, אז אין נשמה. כי המילוי נקרא מסך ואור חוזר, כלומר תכונת השפעה.
בשם "נשמה" נקראת לא הקבלה שלי של את האור מלמעלה, גם כל האור הפנימי שבתוך הרצון, נוצר מזה שאני נותן את ההארה הזו למישהו, מעביר אותה דרכי ובזה אני מתמלא. זה נקרא האור שלי שאותו אני מקבל, אני מקבל הזדמנות להשפיע וזה ממלא אותי.
לכן "בלילה", כאשר אינני מסוגל עדיין לתקן את רצונותיי, לשלוט בהם בעזרת המסכים, תכונות ההשפעה, אני מקבל רושם שלילי בתוך הרצון, חושך. מה הכוונה "חושך"? – אינני יכול להשפיע, ולכן אני קובע את המצב הזה כ"לילה", חוסר השפעה מצידי. אני מצטער על כך ומתכונן לתקן את רצונותיי.
ו"ביום", אשר אותו השׂגתי על ידי העבודה שלי ב"לילה", קמתי עם עלות השחר לשיעור, התחברתי עם חברים, ביצעתי כל מיני תיקונים ורכשתי רצונות ומסכים חדשים, בכל המסכים והרצונות האלה אני יוצר צורה חדשה של השפעה שממלאה אותי. זה מסמן ש"היום" החל עבורי.
לכן "לילה", זה גם כן מצב רוחני, הכנת הרצונות. ואם לאדם אין רצון להשׂיג השפעה, עבורו "לילה" לא קיים. כי הרי "יום" ו"לילה נקבעים בהתאם למצבים שלי.
מתוך שיעור על ספר הזוהר, 05.08.2010
רשומות קודמות בנושא:
קשורים בחוט משותף של חסד עליון
אור וחושך
המילוי הוא המסך והאור החוזר
