דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הנשמה הכללית שלי ושלנו

הנשמה הכללית שלי ושלנו

Laitman_2010-12-20_0009_w.jpg

בעל הסולם, מאמר "שישים ריבוא נשמות": "שקול משה כנגד שישים ריבוא…".

"משה", זה מושג. אבל במקרה הזה אפשר לומר שמשה הוא אדם שהגיע לחיבור שלם עם כל חלקי הנשמה האחת שקיימת במציאות. היא התחלקה לשש מאות אלפי חלקים, והחלקים האלה התחלקו שוב ל"שברים" קטנים. "משה" הוא תכונה, מצב שבו יש התכללות בין כל החלקים.

ובהתאם לזה, מי שמגיע לדרגת "משה", זוכה לחיות בתוך נשמה אחת, מגיע לחיבור עם כל יתר החלקים, לפי העיקרון "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך" (צדיק), ו"אהבת לרעך כמוך" (צדיק גמור). ומכאן מתממש העיקרון של "ואהבת את ה' אלוקיך", שהוא הדרגה השלמה.

לכן, כתוב שמשה שקול כנגד כל יתר הנשמות, כנגד כל העולם.

אבל, מצד שני נאמר, שכל אחד חייב להגיע לדרגת "משה". כי יחד עם השייכות לנשמה הכללית, לכל אחד מאיתנו יש ניצוץ פרטי, ומתוך הניצוץ הזה הוא חייב לכלול בתוכו את כל יתר הנשמות ולחברן לנשמה אחת.

כל אחד מסוגל להגיע לדרגת "משה" ולחבר סביבו את כולם. ועל ידי זה הוא משיג את כל הנשמה בכללותה. והיא מתגלה כנשמתו, כי הוא מגלה אותה דווקא מתוך הניצוץ, מתוך השורש שלו.

בשבילי התהליך מתחיל מהחיבור עם האחרים. ישנם אנשים שאני מחובר איתם למצב שנקרא "קבוצה" ועם האחרים, עם העולם בחוץ, אני בונה בינתיים "חיבור חיצוני". אבל בסופו של דבר, אני מחבר את כולם ביחד ומגלה איחוד. אבל אני מגלה אותו על סמך ה"רשימות" שלי, מתוך "הנקודה שבלב" שלי (•). כי מתוכה אני יכול לראות את העולם. ולא משנה עד כמה אני מחבר לעצמי את הכוונה על מנת להשפיע, עדיין אני הוא המשפיע. תפיסת העולם שלי נשארת תמיד סובייקטיבית ואני לא יכול לראות את העולם דרך העיניים של מישהו אחר, לא יכול באמת "להתלבש" במישהו ודרכו להרגיש את מה שהוא מרגיש. אלה הם חוקי הטבע.

לכן, אני מגלה את סך הכול (Σ) ה"כלים" (הרצונות) על סמך התכונות שלי שאינן נעלמות. ומישהו אחר מתקשר גם לכל העולם כולל אותי ומגלה אותו מתוכו, מתוך התכונות שלו. שנינו מגלים את כל העולם, כל אחד מצידו.

ובהמשך, אחרי שאני מתחבר עם כל העולם, אני מגיע לגמר התיקון הפרטי. וחוץ מזה, אחרי שכולם מגיעים לרמה הזאת, מגיע כוח מיוחד, האור שמחבר את כל המצבים השלמים הפרטיים שלנו למצב כללי שלם אחד, לגמר התיקון הכללי.

אני לא יודע מה זה. אני לא יודע האם נעלמות שם התגובות הפרטיות. כי עכשיו כל החלקים מתוקנים והם מרכיבים "גוף" אחד שלם. קיימות כל מיני סברות. יתכן שבדרגה הזאת כל ה"תאים" נכללים זה בזה מכל הבחינות וחוזרים להיות "פרצוף אדם הראשון" כפי שהוא היה לפני השבירה, לפני החטא, אבל עכשיו עוצמת החיבור שלו עם הבורא גדולה פי תר"ח…

בסך הכול יש לנו נשמה אחת וכל אחד חייב להגיע לדרגת משה רבנו שכוללת את כל הנשמות. אין כאן שום סתירה.

"לכן כל נפש מוכן לשאוב בתוכו נשמת משה, אהרון, משואל, דויד ושלמה, דהיינו, בבחינת זמנים העוברים עליו. ביציאת מצרים וקבלת התורה נשמת משה רבנו עליו השלום מתגלית עליו."

אנחנו עברנו תקופות של תיקונים שבזכותם חלק מהנשמה הכללית כבר מתוקן. ישנו חלק שנקרא "אבות". בו הכול נמצא ב"על מנת להשפיע", זהו "ראש הפרצוף" ששם הכול בסדר גמור.

בהמשך מגיע החלק שנקרא "בנים", שהוא כבר לא מושלם. אותו תיקנו בימי "גלות מצרים", בית המקדש הראשון והשני, ויש בו תיקונים ביחד עם קלקולים. והחלק האחרון, אלפיים השנים האחרונות, בכלל לא מתוקן עדיין ונשאר לנו זמן כדי להגיע לגאולה שלמה.

ובכן, אנחנו משתמשים במערכת הכללית שיש בה החלק המתוקן של ה"אבות" (חב"ד) וחלק של "בנים" (חג"ת) שמתוקן חלקית. ואנחנו, "הדור האחרון" ודור הגלות.

אבל יחד עם זאת, כולנו נכללים בכולם וכל ההיסטוריה שעברנו פועלת בכל דור מהמצב של הדור הקודם. לכן קיים המושג "זכות האבות", כי מדובר ב"כלים" שהנשמות הללו כבר תיקנו. ולכן, אנחנו פועלים היום על התכללות, יש לנו על מה להסתמך.

מתוך שיעור על פי מאמרו של בעל הסולם "ששים ריבוא נשמות", 10.10.2013

ידיעות קודמות בנושא:
הנשמה שלי היא בזולת
ההשתקפות המחולקת של האיחוד
נשמה אחת לכולם

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/m5tsq

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest