דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / שנאה, כמו חומר מסרטן

שנאה, כמו חומר מסרטן

laitman_2010-11-09-11_6190.jpg

בעל הסולם, מאמר "ששים רבוא נשמות":

"ובאמת, בכל פרט ופרט נמצא כל הכלל, מפני שבאחרית, סוף כל סוף, יתאחדו כל הנפשות לבחינה אחת, בסוד, תשובתם לשורשם הרוחניים, לכן כל מה מהנסים והנפלאות וכל בחינות המסעות שעברו על כל העולם בשית אלפי שני (בששת אלפי השנים), צריכים לעבור על כל נפש פרטית, והנפש הטובה, שואבת אליה מכל בחינות הקדושה שלפניה ולאחריה, והנפש הרעה להפך."

ה"נפש הרעה" אינה שואפת להתחבר עם האחרים, גם לא לאורך הזמן וגם לא במעשים אלו או אחרים, ואז היא הופכת ל"גידול סרטני", שרק רוצה לאכול את הסביבה שלה.

זה דומה מאוד למה שקורה בגוף הביולוגי. ששם כל תא מחובר עם כל התאים האחרים שבגוף. ואם הקשר הזה הוא תקין, אז הוא מספק את בריאות הגוף. בהתאם לזה, כל "נפש בריאה", בדומה לתא בריא, משתוקקת להגיע לחיבור כולל, ואילו הנפש ה"רעה", שעדיין מקולקלת, בדומה לתא חולה, לפי הטבע שלה מתרחקת מכולם ורוצה לנצל את האחרים לתועלת שלה.

במצב הזה האדם יושב לבד ומחפש תועלת עצמית (↓↓), בזה הוא מגלם הופכיות לאהבה, כלומר שנאה. הוא אוהב אחרים, כמו שהוא אוהב דג לארוחת הצהרים.

עניין אחר זה, כאשר האדם רוצה את טובת האחרים, אבל לא עושה שום דבר לצורך זה (↑). הוא פשוט מאחל לכולם חסדים, "חפץ חסד", כוונה טהורה.

בדרגה יותר גבוהה האדם עדיין לבד (↓). אבל הוא לא פועל על חשבון האחרים ומהווה מצב של "חפץ חסד" עם סימן מינוס. שכל העולם יישרף, זה לא משנה לא. נקרא לזה אדישות.

ולבסוף, במדרגה הגבוהה ביותר נמצא אדם שמתחבר עם האחרים (↑↑). זו כבר אהבה, כוונה ופעולה.

מתוך שיעור על המאמר " ששים רבוא נשמות" של בעל הסולם, 10.10.2013

ידיעות קודמות בנושא:
עידן ליקוי המאורות
אני לא בורג במכונה, אלא תא בגוף חי
גדול פי 613 מאין סוף

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest