הנברא שיצא משליטת הבורא

נאמר: "בראתי יצר רע, בראתי לו תורה (אור) תבלין". ובאמת, זהו התנאי החשוב ביותר. הרי כל שאר התנאים, העקרונות והעצות, שנותנים לנו המקובלים, כל ההסברים שלהם על הבורא וחוקי הבריאה, הכול נובע מהחוק הראשי והעיקרי הזה.

קודם כל, הוא מתחיל מהבריאה עצמה: "בראתי יצר הרע", כלומר עד ליצר הרע אין נברא. כל עוד האדם לא גילה בתוכו את "היצר הרע", הוא לא יוכל להיחשב לנברא. כל שאר התכונות, המחשבות, הנטיות והפעולות שאינן שייכות ליצר הרע, אינן נקראות בריאה.

כלומר, לא העיפרון הזה שאני מחזיק ביד, וגם לא אני עצמי, כל עוד אין בי את היצר הרע, לא נקראים נבראים. תחילה צריך לראות את היצר הרע, ורק לו אנחנו קוראים "בריאה", מלשון "בר" (חוץ), מחוץ לבורא, הפוך ומנוגד אליו, נגדו. לכן, תחילה עליך להבין מיהו הבורא, ואז תבין מיהו "היצר הרע", הנברא שעומד כנגדו.

בכל הבריאה, היצר הרע נוכח רק בתוך האדם של העולם הזה, ולא בכל אדם, אלא רק באותו אחד שפיתח בתוכו את הרצון לקבל עם הכוונה האגואיסטית, שנקראת "שנאה" לזולת. אם קיימת בו כוונה כזאת, שמשיגה דרגה מסוימת, בדומה להר סיני (הר של שנאה), רק אז הוא נקרא נברא, ועליו מדברת חכמת הקבלה.

ואת כל השאר היא אינה בוחנת. הרי זה פשוט הטבע, שפועל לפי חוקים שנבראו, ואותם לעולם לא נוכל לשנות. רק אם מדובר על המקום שבו ניתן לברר ולעבוד על השינוי שלו, כדי לקבל את השכר עבור המאמצים שלנו – רק אז זה נקרא יצר הרע ושנאה.

השנאה נוצרה בזמן שבירת הכלים (הרצונות). הייתה נשמה כללית אחת, אך היא נשברה. כלומר, בין כל החלקים שלה, שפעם היו כשלם אחד, עכשיו נכנס ופועל כוח הפירוד, הדחייה, השנאה. כל אחד רוצה עכשיו לנצל את הזולת, ומרגיש תענוג מכך שהוא משפיל את האחר ומנצל אותו, ואפילו משמיד אותו לגמרי. כלומר הוא נהנה מכך שהוא גורם רע לאחרים.

זוהי תוצאה משבירת הכלים, והכוח הזה מנוגד לבורא. האור העליון שבר את הכלי כשהוא נכנס לתוכו בצורה ישירה, כמו שהוא, כלומר ללא מסך, ללא הכוונה על מנת להשפיע מצד הכלי, וכך נוצר בנו הנברא, "היצר הרע". חייבים להבדיל בין "אני" לבין "היצר הרע", כלומר הנברא שבי, אם אני מגלה אותו.

מתוך שיעור בנושא "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין", 17.03.2011

ידיעות קודמות בנושא:
האהבה שמנצחת את הר השנאה
צילו של היצר הרע על רקע האור
המנוע הנצחי שמקבל את האנרגיה מהאור