דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / המתאם בין הבורא לנברא

המתאם בין הבורא לנברא

laitman_2009-08_2612-70.jpg

אם התחתון אינו יכול לקבל שום דבר, אז העליון מצמצם את עצמו. לכן הפרסא היא מקום מיוחד מאוד, שבו מתרחש הצמצום של העליון.

נוצר שוני רב בין מה שמעל לפרסא – עולם האצילות, המקום שבו יכול להתפשט האור ושולטת הבינה, תכונת ההשפעה, לבין מה שנמצא מתחת לפרסא – עולמות בריאה, יצירה, עשיה, המקום שבו שולטת המלכות, הרצון לקבל.

זהו מבנה כללי אחד שנחלק לשני חלקים המנוגדים זה לזה: בחלק העליון שולט הבורא, ובתחתון הנברא. זהו הצעד ראשון לעבר יצירת הקשר העתידי בין הנברא לבורא.

לפני כן, הנברא עשה רק את מה שהאור ציווה עליו. האור ביטל אותי, ושם, במקום שבו הוא שלט עלי, יכולתי להפוך למשפיע.

אולם כעת, נוצרות שתי ממלכות המנוגדות לחלוטין זו לזו – ממלכת האור והממלכה שלי, המקום שבו אני השולט!

האור הסתלק ממני, וצמצמתי את הרצון שלי. אבל לאחר מכן, מגיעים רצונות חדשים למקום הריק והמצומצם הזה – רצונות אגואיסטיים, קליפה.

ואז אנחנו נפרדים זה מזה, כמו שני עולמות קוטביים! מעל הפרסא, בעולם האצילות (מהמילה "אצלו") – יש תיקון שלם, אור אין סוף.

ואילו מתחת לפרסא, הכול הפוך – מולכת שם השבירה, הרוע וכל הפשעים שרק אפשר לדמיין…

כך אנחנו הופכים למנוגדים לבורא באמת, לשונאים, למרוחקים יותר – אבל למעשה מפריד בינינו רק מחסום דק, שליש אמצעי דתפארת, קליפת נגה, המקום שבו מרוכזת כל הבחירה החופשית שלי.

מצד אחד, למעלה נמצא הבורא, הקדושה, ומצד שני, למטה, מתחת לפרסא, נמצא הנברא המקולקל, האגו, הקליפה – ואני נמצא באמצע, כמתאם ביניהם.

בקו הדק הזה נמצא כל הקיום שלי, ה"אני" שלי.

נתנו לי להידחס לתוך הפרוזדור הצר שבין שני הצבאות הענקיים האלה – כוח הקבלה וכוח ההשפעה – כדי להיות כמתאם וכמתווך ביניהם, כדי להביא לפשרה ביניהם, לקשר, לאהבה.

וכאשר אני מחבר אותם לאחד, אני בונה את עצמי, ככלול משניהם. האחד הזה – הוא אני!

מתוך שיעור על המאמר "פתיחה לחכמת הקבלה", 13.12.2009

רשומות קודמות בנושא:
נשמה זה אחדות אור וחושך

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/SLQEz

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest