דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / המשכן הוא המקום לחיים הרוחניים שלנו

המשכן הוא המקום לחיים הרוחניים שלנו

פרשת "פקודי" מספרת על מי שמשתתפים בהקמת המשכן (איתמר בן אהרון, בצלאל בן אורי, אהליאב בן אחיסמך), מתארת את מבנה המשכן, את החומרים שמשמשים לבנייתו, את אופן הייצור של הציוד שבו ואת בגדי הקודש… לאחר שהעבודה על המשכן הסתיימה, מביאים אותו למשה, ומשה מברך אותו…

המשכן הוא הנשמה שלנו. שום דבר אינו חשוב יותר מהבנייה שלו, מפני שכל העבודה שלנו היא לבנות את הנשמה הכללית, שהיא החיבור של כולנו. כל אחד מאיתנו הוא חלק מהנשמה הכללית שנקראת "אדם". כשאנחנו בונים את הקשר הנכון בינינו, זה נקרא שאנחנו בונים את המשכן.

המקובלים מעבירים לנו בשפת הענפים את הידע מה עלינו לעשות. כשהם מספרים לנו על העצים ועל האבנים, באיזה בדים ומתכות עלינו להשתמש ומי בדיוק צריך לבצע עבודה זו או אחרת, הם מדברים על ארבע הדרגות של הרצון שלנו: הדומם, הצומח, החי והמדבר, וכיצד הרצונות הללו צריכים להתחבר ביניהם. כשהם מתחברים, אנחנו בונים בהדרגה את הנשמה הכללית, שבה אנחנו מגלים את נוכחות הבורא, האור העליון. ואז המשכן הופך למקום החיים הרוחניים שלנו.

נאמר: "בראתי יצר רע, בראתי לו תורה תבלין". זאת אומרת שבהתחלה אנחנו מגלים שאנחנו שונאים זה את זה, ורק לאחר מכן אנחנו מתקנים את השנאה והופכים אותה לאהבה ולחיבור.

ודאי שזוהי דרך ארוכה, שאינה ניתנת לתיאור במילים ספורות. אך כשאנחנו מגיעים לקשר בינינו ומגלים שזהו באמת הכלי, מקום משכנו של האור העליון, החיים הרוחניים, אנחנו מתחילים להבין איזו עבודה קשה היא עבודת הצורפות! אנחנו צריכים, בדיוק רב, בעזרת "פינצטה", לשחזר את הכלי הזה, את החיבורים בין כל האנשים בעולם הזה. עלינו מוטל לעשות זאת, ובדור שלנו העבודה כבר החלה.

אנחנו הגענו לגילוי האגו הגלובלי בתוכנו, ולכן מתגלה השיטה לתיקונו, שהיא חכמת הקבלה. היא מספרת לנו כיצד עלינו להיות קשורים בינינו, כיצד נגלה את הכוח העליון, דרך "המאור המחזיר למוטב" שיעזור לנו להתחבר, מפני שבתוכנו אין לכך שום הכנה. לפי מידת החיבור בינינו נתחיל להבין את הנאמר בתורה, שבה מתוארות מדרגות התיקון שלנו, יצירת הקשר בינינו.

התיאור הזה נראה לנו כאיזושהי הדרכה לבניית בית על כל פרטיו וקישוטיו הפנימיים, אך הוא הופך למבנה קדוש. "קדוש" פירושו "נבדל" מהאגו שלנו, נמצא מעלינו. כשאנחנו מתחברים בינינו בברית האהבה, זה נקרא "קדושה", זוהי דרגת "הבינה", דרגת ההשפעה שאנחנו רוכשים על ידי אהבת הזולת. אנחנו מתחברים בינינו בערבות, "כאיש אחד בלב אחד".

כשאנחנו בונים בהדרגה את הקשר הזה, אנחנו מתחברים שוב לנשמה אחת ומגלים את האור ששורה בינינו, את נוכחות הבורא. בעזרת הכוח שמתגלה בחיבור בין האנשים, האדם יכול לעלות למדרגה גבוהה יותר. על אף שזה מתרחש ב"מדבר הצחיח", כלומר אין לאדם כוח, אין לו לאן ללכת, והוא אינו יודע כיצד מתקדמים הלאה. אז מתגלה הכוח העליון שמראה לו כיצד לעלות יותר ויותר גבוה, עד שהוא מגיע לארץ ישראל, לרצון שכולו מכוון לבורא. הרצון האגואיסטי הופך להיות מתוקן כולו בכוונה על מנת להשפיע, לטובת הזולת, על פי העיקרון "ואהבת לרעך כמוך".

מתוך תוכנית הטלוויזיה "פרשת השבוע", 03.03.2011

ידיעות קודמות בנושא:
תפקיד את הרצון ותקבל את האור
הרצון לבורא = סכום הרצונות המשותפים
הגרלה ללא מפסידים! כל אחד זוכה!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/BgOw8

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest