המשימה: זירוז הזמן

שאלה: כיצד יתרחש התיקון של ההמונים?

תשובתי: ההמונים יתחברו אלינו בהדרגה. הם יתחילו יותר ויותר להעריך אותנו, להבין טוב יותר שאנחנו הם אלה שמביאים להם ידע, טכנולוגיה של עלייה, ומתוך העלייה הזאת, שינוי וארגון מחדש של כל החיים.

הם הופכים להיות חלק אינטגרלי שלנו, הם נכללים בתוכנו. והתנועה הזאת היא הדדית, היא כבר נעשית כאחד שלם עד לגמר התיקון. ודאי שזהו תהליך ממושך. אני לא חושב שאצליח להיות נוכח אפילו בחלקו, אבל אני מקווה שאוכל יחד עם התלמידים שלי להניח יסודות תיאורטיים של התהליך הזה ובמשהו, יכול להיות, איזה שהם ניצנים מעשיים. והלאה ימשיכו את זה התלמידים הצעירים, כי האנושות היא אדישה. זה לוקח זמן.

אבל בעצם, לכל אחד משימה משלו. לכן אני אביא אותם עד לאותו הרגע שאני צריך להביא אותם.

שאלה: האם יש לך הרגשה ברורה שזו המשימה שלך?

תשובתי: ללא ספק! זו אפילו לא הרגשה, אלא עובדה! אני רואה איך מנהלים אותי, איך דרכי מעבירים את שיטת התיקון, כיצד אני תלוי בתלמידים, במצב העולם.

המשימה הזאת מועברת בירושה רוחנית, ואין מה לעשות: לא תצליח לברוח מזה וגם לא ניתן לבצע למעלה מן המשוער, מפני שאתה תלוי באחרים. כלומר, אני קשור גם מלמעלה וגם מלמטה.

אבל אני כל הזמן רוצה להרחיב את הגבולות האלה, כי זירוז הזמן, זוהי העבודה שלנו. אם אתה מזרז את הזמן, אז אתה מתקדם מהר, בקלות, בצורה נעימה ונכונה, ללא ייסורים גדולים, שאותם האנושות יכולה להזמין על עצמה.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 24.06.2013

ידיעות קודמות בנושא:
האיחוד הוא המבנה החדש של האנושות
האם אנחנו מזרזים את הזמנים?
ההתקדמות הרוחנית של ההמונים