המשחררים

העזרה מבחוץ, מהחברים, מהקבוצה, מהספרים – אלה הם תנאים הכרחיים, שצריך להתייחס אליהם כאל כוחות חיצוניים, ששייכים לנשמה שלך. כל מה שנמצא מחוץ לאדם, זה הנשמה שלו.

אם אתה מצטרף לכוחות האלה, מבקש את עזרתם, כדי שיוציאו אותך מתוך עצמך, מתוך האגו שלך, אז אתה רואה שבכל הנשמה שלך שנמצאת סביבך, אין חלקים קרובים אליך וחשובים לך יותר מהחברים. כי רק הכוחות החיצוניים האלה יכולים להוציא את האדם מתא הכלא שלו, מהאזיקים של האגו שלו.

עכשיו מובן למה כל כך חשובה הקבוצה ואהבת החברים. כי אלה הרי החלקים המיוחדים של הנשמה שלך, החלקים הקרובים ביותר אליך. הם ניתנו לך על ידי הבורא, כדי שבעזרת הכוחות האלה תשתדל לצאת מתוך עצמך.

ככל שאני מתקרב אליהם יותר, כך אני יותר מושך אותם אליי ונמשך אליהם בעצמי: מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך, ואהבת לרעך כמוך – בצורה כזאת אני רוכש את הכלי של הנשמה שלי (תכונת ההשפעה) ששייך לי.

בהתאם לתפיסת המציאות, כל מה שהאדם רואה, הוא רואה בתוך עצמו. הראייה וההרגשה שלו מתחלקת לפנימית וחיצונית, אבל זוהי רק ההתרשמות שלו. ואחר כך, בגמר התיקון הכול מתחבר יחד. אבל בינתיים החלוקה הזאת קיימת בכל האלמנטים, והשימוש הנכון בה הוא קרש הקפיצה לעולם הרוחני.

לכן בעל הסולם כתב ב"מבוא לספר הזוהר", עד כמה אסירי תודה אנחנו צריכים להיות לבורא, על כך שהוא חילק את המציאות שלנו לפנימית וחיצונית, כך שאנחנו רואים מסביבנו את העולם, על אף שכולו נמצא בפנים.

הוא נדמה לנו כחיצוני, ועל אף שזאת אשליה, זה עוזר לנו פסיכולוגית להתייחס אליו כאל כוחות זרים וחיצוניים, ולהשתמש בהם כדי לצאת מהאגו שלנו ולהגיע להשפעה.

נתנו לי את האשליה, שכל המציאות מתחלקת לאני ולמה שמחוץ לי, למשהו זר. בצורה כזאת, אני יכול לתאר לעצמי את האגו שבו אני שורה ואת כוונת ההשפעה שבה אני עדיין לא נמצא, לפי הדוגמא של המציאות המדומה הזאת, שמחולקת לחלק פנימי וחיצוני. ואז אני יכול לעבוד איתה.

מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 16.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
סוף לאשליה או החלפת הפרדיגמה
הפרדיגמה של האיזון
לצאת מהנקודה לעיגול

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/j1pk4

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest