קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כל מה שאנחנו מגלים עכשיו בעולם שלנו – זאת צורת הקשר המקולקל בינינו. למעשה לא קיימים לא בתים, לא מכוניות, לא הטבע הדומם, הצומח והחי, אין בני אדם, אין שום דבר. קיימים רק חמש הבחינות שבתוך הנשמה והקשרים שלה עם הנשמות האחרות. והקשרים האלה מקולקלים. הקשרים המקולקלים האלה נותנים לנו את הצורה של העולם המקולקל שלנו. אך מאחר והוא אינו יכול להתקיים בצורה כזאת, כי הרי בסופו של דבר הוא מתוקן, לכן הוא נקרא עולם מדומה, שבינתיים קיים בתכונות המקולקלות שלנו.
ברגע שאנחנו מתחילים לתקן אותו, מייד, במקום המצב המקולקל או העולם המקולקל, אנחנו רואים עולם מתוקן או מצב מתוקן, עד שהוא יהפוך לעולם אין-סוף, שבו לא קיימים גבולות להתפשטות האור, הכול מתוקן.
בסופו של דבר אנחנו קיימים או בתוך המבנה האחד של הנשמה הכללית, או שכביכול התפרקנו בתוכו להמון חלקים המקושרים ביניהם. אם המבנה הזה הוא אחד, אנחנו מכנים אותו "אין-סוף". אבל אם הוא כביכול מחולק בפנים להמון חלקים ואינו מורגש כאחד שלם, אז אנחנו מכנים אותו "עולם", איזושהי הסתרה של האין-סוף. ואז אנחנו רואים את אותו האין-סוף כמו ברזולוציה פחותה, במצב הרבה יותר גרוע. ואלה הם העולמות, מידות ההסתרה. אבל אנחנו תמיד רואים בסך הכול את הקשר בינינו.
וזה שאנחנו בעולם שלנו בונים כל מיני דברים מלאכותיים כביכול: בתים, מכוניות ועוד – כל אלה הם גם כן צורות הקשר בינינו. כדי להשלים את ההפרדה, הפער, השבירה שבינינו, אנחנו צריכים לבנות כל מיני קשרים מלאכותיים. במקום לתקן את עצמנו, אנחנו מתעסקים בכל המעטפת החיצונית הזאת. ולכן העולם שלנו הופך מצד אחד ליותר ויותר מקולקל, ומהצד השני, מלא בדברים שאין בהם כל צורך. אם היינו מתקנים את עצמנו, לא היינו זקוקים לכל הטכנולוגיה הזאת. אבל אנחנו צריכים להתקיים בכל המבנה של העולם הזה, כדי לגלות בו את הסוף, השבירה, המשבר, חוסר התכלית, ואז לעבור לתיקון הפנימי. זה מה שקורה בדור שלנו: המהפך הזה, החלפת הפרדיגמה.
מתוך שיעור על ספר הזוהר, 15.12.2011
ידיעות קודמות בנושא:
מעולם של צללים לעולם של אור
עולם הכוונות שלנו
סולם לאין סוף
