קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מן העיתונות: המשבר בוול-סטריט, אבדן קרנות הפנסיה וההון, קריסת שוק הנדל"ן והאבטלה, כל אלה מעוררים שאלות על יכולת ההישרדות הכלכלית שלנו. המשבר מחייב לחזק את הפיקוח הממשלתי ולשנות את הגישה הליברלית בסקטור הפיננסי. המילה "סוציאליזם", שעד לאחרונה כל כך הבהילה את ארה"ב, כבר לא מפחידה יותר. הסוציאליזם כבר אינו נתפס כדבר רע. הגיע הזמן שהממשלה תדאג לאזרחיה, ולא לאלה שמגלגלים מיליארדים.
התייחסותי: בינתיים, השאיפה לסוציאליזם היא שאיפה אגואיסטית. וגם לא יכול להיות אחרת. בהדרגה נבין שהגלובליות היא מציאות שחייבים לחיות בתוכה, בעולם הזה, כמו בכפר קטן, כמו משפחה אחת. בינתיים זה רק נאמר במילים ועוד לא נקלט, אנחנו עדיין לא מבינים זאת כעובדה, כתופעה שפתאום התגלתה בעולם שלנו, שממנה אי אפשר לברוח, שמחייבת אותנו לשנות את חיינו מקצה לקצה.
אפשר להשוות זאת להרגשתו של אדם שמצא את עצמו במאסר עולם, שמתחיל להבין בהדרגה, עד כמה השתנו חייו ועד כמה נדרשים ממנו עכשיו יחס והתנהגות אחרים. במקרה זה, של תחושת גלובליזציה, חיבור הדדי ותלות, טבעי שהסוציאליזם יראה רצוי ונעלה, אבל אנחנו נהיה חייבים לתקן את התפיסה שלנו גם לגביו.
ההרגשה, שכולנו משפחה אחת, תעורר את הגילוי של האור העליון, אשר יביא איזון, תענוג וקיום נצחי, אבל לפני כן, האנשים יצטרכו לעבור דרך ניתוק האגואיזם מעצמם. כדי לרצות זאת, הם יאלצו להכיר באגואיזם כרע. הם יעשו זאת או על ידי ייסורים מוחשיים שבאים ממנו (10 מכות מצרים, שהראשונה מביניהן, הפיננסית, מתחילה להתפתח עכשיו) או על ידי הכרה תיאורטית ברע – על ידי לימוד הקבלה.
בכל מקרה האנושות תהיה חייבת להגיע באופן מודע למצב של "כולם משפחה אחת", שבו כל אדם לוקח בחשבון את כל אחד מבני המשפחה האחרים.
ראו מאמר "החרות", עיתון "האומה".
פוסטים קודמים בנושא: משבר עולמי, כסף
