דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / המקור של התנועה הרוחנית

המקור של התנועה הרוחנית

"כתוב, מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, פעלת לחוסים בך נגד בני אדם. כמה יש לבני אדם להסתכל ולדעת בדרכיו של הקב"ה, כי בכל יום ויום יוצא קול, ומכריז ואומר, הישמרו בני העולם, סגרו דלתות העוונות, הסתלקו מהרשת הצדה אנשים, מטרם שתיתפשנה רגליכם ברשת הזו.

גלגל חוזר בעולם תמיד, כלומר, הדין של מעלה, עולה ויורד, שמעלה אנשים ומוריד אנשים. אוי לאותם שרגליהם נדחו מחמת הגלגל, כי הם נופלים לתוך עומק השמור לרשעי עולם." (ספר זוהר, פירוש הסולם, פרשת "פקודי", סעיף 3).

כאן מורים על שתי דרכים של התפתחות, כי לאדם ניתנת בחירה חופשית אבל מאוד מוגבלת, מפני שתוכנית הבריאה בכל מקרה צריכה להתבצע, והיא מתבצעת. הבחירה החופשית היא בכך, כדי להכיר ביחידות ובאופטימליות של התוכנית הזאת ולבצע אותה מרצון חופשי.

ואפילו אם אנחנו רואים עד כמה התוכנית הזאת באמת מועילה, יעילה והכרחית, בכל זאת האגו שלנו מנוגד לה ולא מאפשר לנו לבצע אותה. וזה מלכתחילה נעשה בכוונה, מפני ששני הכוחות, החיובי והשלילי (שלילי מתוך האדם וחיובי מבחוץ), פועלים ומשפיעים עלינו וביניהם מתגלה הבחירה החופשית.

כי אם האדם נברא על ידי הטבע, הבורא, הכוח העליון, האור, אז הוא כבר לא יכול להיות לגמרי חופשי, אלא נמצא תחת השפעת הכוח הזה כמו כל דבר שבטבע.

איך לעשות כך שהמחשבות והרצונות שלנו יהיו חופשיים כדי שאנחנו נוכל להתקיים ללא תלות בבורא? וכאן ניתנים לנו שני כוחות שיורדים מלמעלה: האגו, ובו זמנית, תכונת ההשפעה שמופיעה בנו, ששניהם נמצאים תחת הנהגת הכוח העליון ומתפתחים במקביל. ביניהם מתרחש מאבק הדדי, התנגדות, עימות.

אם אנחנו מציבים את עצמנו ביניהם, אז אנחנו יכולים לבחור כזה מצב שבו המשיכה מצד אחד והמשיכה מהצד השני מאזנים זה את זה. נקודת האיזון בין שני הכוחות היא "הקו האמצעי", ובהימצאנו בו אנחנו מרגישים את עצמנו חופשיים לגמרי מכל הטבע האגואיסטי ומהטבע העליון.

כאן נוצרת בעיה: איך אנחנו יכולים לבחור משהו. כי האדם אינו יכול לפעול כמו "חמור". אם לפניו עומדים שני אובייקטים זהים לחלוטין, אז הוא לא יודע במה לבחור. ברגע שמופיעה אצלו השתוקקות לאחד מהם, אז מיד מופיעה השתוקקות זהה לשני, והוא נמצא ביניהם במצב מפוצל מבלי שיודע מה להעדיף.

עם זה אנחנו חווים תחושות מאוד לא טובות, מצד אחד, לא פועל עלינו כביכול שום דבר, ומצד שני, אנחנו לא יודעים כיצד לנהוג. ודווקא במצב כזה לאדם מופיעה האפשרות ליצור בתוכו אישית מקור של תנועה חדשה. הנקודה הזאת היא תחילת האדם שבו שממנה הוא יכול לגדל בתוכו את האדם. כי לפני כן הוא היה כמו בובה שאותה ההנהגה העליונה מושכת בחוטים ולכן היא פועלת.

רק בזה שמגדלים בתוכנו את האדם, אנחנו מתחילים להרגיש איך מלמעלה יורדים נהרות של אור, נשפכים לים, ל"מלכות דעולם האצילות", והים הזה אינו מתמלא על גדותיו, אלא להיפך מוביל אותנו קדימה.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 16.10.2013

ידיעות קודמות בנושא:
ליצור מעצמי אדם
ממה מתחיל האדם
נקודת הדבקות הראשונה בבורא

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/A5L6W

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest