דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / המצב הנוכחי הוא משימה מהבורא

המצב הנוכחי הוא משימה מהבורא

שאלה: בסופו של דבר אנחנו צריכים להכיר בכך שאנחנו רוצים להתאחד אך איננו יכולים להתאחד. אך מדוע אני שוכח מזה?

תשובתי: אינך שוכח. קְרַא את מאמרו של בעל הסולם "סגולת זכירה". אין מצב כזה שאני נזכר ושוכח שוב. אלא פשוט התעוררו בי רשימות חדשות. לכן לא צריך להצטער על הישן שנשכח או על החדש הלא רצוי. אני צריך לקבל כל מצב כמשימת עבודה ולממש אותו. כל מה שנמצא בתוכי, דרוש ונחוץ לי. אני רואה את עצמי לאחר שמשהו התגלה בי, ומהנקודה הזאת אני מתחיל לעבוד.

כל הרצונות והמחשבות מתעוררות כדי לבלבל אותך עם "הפתעות" בלתי-צפויות או חזרות אינסופיות, עד שתממש אותן באופן סופי, עד שתחליט שהמחשבה שניתנה אינה שימושית ואינך רוצה לעסוק בה, או שהיא רצויה ואתה רוצה לממש אותה עד הסוף. עד לבדיקה הסופית הזאת, שום דבר אינו נעלם. מהירות המימוש של הרצונות והמחשבות שלך תלויה בנכונות שלך לסבול ולהתעלות מעליהם, בעבודה למעלה מהדעת. במילים אחרות, זה תלוי במידת ההתכללות שלך בסביבה.

שאלה: מדוע אני חייב לסבול?

תשובתי: מפני שאתה חייב לא לברוח מהרצונות האלה, אלא לשמור, לבדוק ולברר אותם, כשאתה מתעלה מעליהם.

נניח שמופיעה אצלי איזושהי מחשבה לא נעימה. אני נכלל בלימוד ובקבוצה, מתרחק מההפרעה שמטרידה אותי, ומחליט שהאחד חשוב עבורי יותר מהשני. וכך, עד שהמחשבה הרעה הזאת תיעלם. בצורה כזאת אני מברר אותה. ולאחר מכן שוב ושוב, עד שאצליח "לרמוס" אותה סופית.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 21.02.2011

ידיעות קודמות בנושא:
תרכין את הראש וקח כמה שאתה רוצה
בהשׂיגנו את הזמן
האם העיקר זה המהירות או עומק האבחון?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/9w10U

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest