שאלה: בימי המכבים ליוונים מתואר הפילוג שנוצר אז בתוך עם ישראל בין המתייוונים למכבים. המתייוונים היו אליטה חילונית ששאפה להנהיג ערכים יווניים חדשים בעם ישראל, והמכבים, התנגדו לחדירה של תרבות יוונית זרה לחברה היהודית. וכל זה קורה תוך כדי איום חיצוני גדול מאוד. האם יש קווים מקבילים לימינו?
תשובתי: יש הבדל, היוונים אז רצו רק להשליט את התרבות שלהם על עמים אחרים. והעמים קיבלו את זה, הם הבינו שהיוונים לא באו כדי להילחם באופן ממשי עם הצבא כדי לכבוש ולהפוך אותם לעבדים, אלא רק כדי שיקבלו את התרבות שלהם.
שאלה: אז בעצם זו הייתה מלחמת תרבויות?
תשובתי: כן, לא יותר מזה. רק עם עַם ישראל זה נכנס למלחמה, בגלל שישראל לא רצו לקבל את הגישה שלהם לחיים.
שאלה: זה מה שגרם לפילוג פנימי בתוך העם?
תשובתי: כן. הייתה מלחמה בין מי שקיבלו את הגישה היוונית, האליטה בעיקר, לאלו שלא היו מוכנים לקבל אותה, העם הפשוט. הגישה היהודית ברורה עוד מימי אברהם, חיבור על פי הכלל "ואהבת לרעך כמוך", בקשרי האהבה והשפעה הדדית, בחיבור הדדי, כל אחד הבין שרק על ידי חיבור הוא קיים והוא חייב לחיות כך.רק בחיבור ביניהם העם התחיל להרגיש את הקשר שלו עם הכוח העליון שבטבע, כי בטבע יש בסך הכול כוח אחד, שאפשר לקרוא לו "בורא". כשאנחנו מתחברים, אנחנו נעשים "אחד", ואז הכוח העליון מאיר אלינו. אנחנו מרגישים אותו ואת ההארה שלו עלינו. כשאנחנו מרגישים שהוא נמצא בינינו, אנחנו מרגישים ברכה והצלחה בכל מה שאנחנו עושים. זה כמו אנרגיה טובה שמתבהרת אז בכל אדם מישראל ובכל העם יחד.
מתוך התוכנית "חיים חדשים", 11.12.2014
קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
