המחשב של סבא

שאלה: אם אנחנו הם אלה שמתקנים את החסרונות של הקהל הרחב, כוללים אותם בתוך הרצון שלנו ומעלים אותם, אז מה נשאר לעשות ליתר האנושות?

תשובתי: כמובן שאנחנו לא פותרים אותם מעבודה.

שאלה: האם זה אומר שגם הם יעברו את אותם המצבים בדרך לחיבור?

תשובתי: הם צריכים לעבור את אותם המצבים שאנחנו עוברים, אבל בקנה מידה קטן ביותר.

נניח, שאני פיתחתי ובניתי מחשב במשך חמישים שנה. בסופו של דבר אני הבאתי אותו הביתה והדלקתי. אבל ברגע שהסתובבתי, הנכד שלי מיד התיישב ליד המסך והתחיל ללחוץ על המקשים של המקלדת. אני אדם יסודי שרגיל לגישה נכונה, לומד בתשומת לב את ספרי ההוראות, והוא זורק לי באוויר: "סבא, כאן הכול מאוד פשוט! אני רק אנסה כמה דברים ואז אסביר לך את הכול."

הוא לומד בצורה אינסטינקטיבית, אינטואיטיבית, מרגיש בתוכו, מנחש בקלות כיצד משיגים את התוצאה. מסתבר שהמחשב בנוי לצורת החשיבה שלו ולא שלי. בשבילי המחשב הזה נולד כתוצאה מייסורים ומאמצים והנכד שלי לא צריך להשקיע מאמץ, אלא הוא תופס את הכול בצורה טבעית. כלומר, אני עשיתי תיקון גדול כדי שהנכד יקבל את הכול מוכן. ועכשיו הוא יוכל לעבוד בצורה יותר יעילה ממני על המכשיר שאני בניתי.

מסתתרים כאן שני הפכים, שתי מדרגות. אנחנו מבצעים עבודה יותר גדולה ויותר קשה, והאחרים כביכול רק קוטפים את פרותיה ועולים ביתר קלות לדרגת הדור שלהם.

עבורם הכול יהיה הרבה יותר פשוט, טבעי. אנחנו משקיעים שנים כדי להשיג תוצאות כלשהן, כדי למצוא את צורת הסדנאות שמעלה שאלות חדשות, והם מיד יקלטו ויבינו שדווקא כך צריך לעשות. בעקבות זה שאנחנו טורחים עכשיו, מזיעים ונמצאים בספקות, התמונה השלמה תסתדר מיד אצלם בראש.

שאלה: האם במקרה כזה יש צורך שכל העולם ישתתף לפחות פעם אחת בסדנה ואז הכול יתחיל להסתדר בעצמו, או שאנחנו נצטרך לכוון את האנשים שוב ושוב?

תשובתי: הם יקבלו רגש ושכל בצורה "אוטומטית", בלי קשר לצורות שהתהליך הזה יקבל.

באופן כללי, בדרך להתקדמות הרוחנית כל מדרגה הפוכה מקודמתה, לכן אי אפשר לשער, לאמוד מצב מסוים על סמך מצב אחר. לפי הערכתי האנשים ירגישו שהחיבור בצורת סדנאות מאפשר להם לפתור את כל הבעיות בחיים. ואז הם בעצמם יחפשו ויאמצו את השיטה דרך האינטרנט, דרך הטלוויזיה, וכולי, בלי הרבה דיבורים, כמו ילדים שאינם זקוקים להוראות ההפעלה של המחשב. והאופנה החדשה היא חולפת.

שאלה: אז יתכן שעלינו להביא לתודעה הציבורית הרחבה את הידיעה בנוגע לשיטה החדשה מהר ככל האפשר?

תשובתי: לא. אם אנחנו בעצמנו לא נתאמץ ביותר, אז גם האנשים האחרים יישארו "מחוץ לעסק". הנכד חכם מפני שסבא ואבא שלו טרחו כל החיים, הם "הרוויחו" את השכל החדש שלו, ההבנה החדשה.

עלינו להתאמץ עד לרמה מסוימת ואז פתאום תהיה הפריצה, ול"סחורה" שלנו יימצא קונה.

מתוך שיעור על פי "הקדמה לספר הזוהר", 18.02.2014

ידיעות קודמות בנושא:
החינוך האינטגרלי של ההמונים
גילוי הקוד של העולמות העליונים
כולם צריכים את חכמת הקבלה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest