הכל מתחיל מכך שכל אחד לא חושב על עצמו אלא על הזולת, על כולם, וכך הוא יוצא למדרגה עליונה. היציאה מעצמי זו יציאה אל הבורא, שהרי הוא נמצא מחוץ למחשבות והרצונות האגואיסטיים שלנו. האמונה למעלה מהדעת זוהי דרך להשיג את המדרגה הרוחנית הבאה, הגבוהה יותר ויותר.
אנחנו נרגיש את הכוחות האנושיים האמיתיים שלנו ואת כל הנסתר מאיתנו ביקום: את החורים השחורים, את החומר האפור, את כל הכוחות שפעלו לפני בריאת העולם ובראו אותו. אנחנו נתחיל להכנס לתוך הבריאה ולהרגיש היכן אנחנו נמצאים. זו לא פנטזיה אלא מדע אמיתי – חכמת הקבלה.
הבורא החליט לברוא את האדם עם רצון להנות ענק, שיהיה הופכי לו, שלא יסכים עימו, שיתנגד אליו ואף יכעס עליו וישנא אותו. כל האגואיזם צריך להתקיים ביסוד שלנו, בכדי שנוכל להרגיש את הבורא, להבין אותו ולהתחבר אליו.
על האדם לשלב בתוכו שני ניגודים: אור וחושך, רע וטוב. הרע חייב להופיע תחילה, בכדי שהאדם ירצה להתנתק ממנו, לעלות מעל לטבע שלו. הרצון להנות מתפתח בזכות האור, כאשר לפעמים הוא מתחבר אליו ולפעמים מתנתק ממנו.
הבורא מכין את הבריאה: בונה ושובר אותה, בונה אותה שוב ושובר אותה פעם נוספת. הוא בנה ושבר את כל המדרגות, את כל העולמות עד לעולם אין סוף. הבורא הכין את כל המצבים, זה לעומת זה, בכדי שהאדם יוכל לחיות ביניהם ולעלות מעל לשניהם, מעל לטוב ומעל לרע.
העלייה מדעתי לדעתו של הבורא היא ה"אמונה". דעתנו היא "דעת". כל מדרגה מתחילה מחושך, ממה שהטבע שלי דורש, אך אני משתוקק לדעתו של הבורא ובכל פעם עליי לעלות. איני חושב ואיני עושה את מה שאני רוצה, אלא אני עושה את מה שהבורא רוצה.
קראו עוד בטוויטר שלי.