כוח האיחוד פועל מבעד לכל הקירות והגבולות. אנו עתידים להרגיש את העולם כשקוף, ללא מחיצות של בתים וחלקי תבל. הכול יורגש כאחד שלם, בו כל אחד מחובר לכולם וכולם נמצאים בתוכו. אנו עתידים להרגיש את כל המציאות ואת הבורא .בתוכה
הבורא הוא כוח השפעה ואהבה ולא איזו דמות גשמית. כוח אהבה זה צריך לשרור בתוכנו, בינינו. דווקא זה מכונה גילוי, גאולה, יציאת מצריים, גמר תיקון אמיתי.
הווירוס מראה לנו עד כמה איננו חופשים, עד כמה שאנו שקועים בתוך האגואיזם. הוא מראה לנו את התלות המוחשית שלנו ברצון להנות, בפרעה. אנו ממלאים בצורה ממושמעת אחר הדרישות של האגו שלנו ואיננו מודעים לכך. האגואיזם שולט ברצונותינו ובמחשבותינו – זה מכונה עבדות.
בדרכך החוצה מהבידוד, תחשוב, מה מה היית רוצה לקחת עמך לעולם הפתוח? איזה עולם, שאתה יוצא אליו מהבידוד, היית רוצה להרגיש? יכול להיות, שרבים מסכימים עמך והייתם יכולים לשנות את העולם שבחוץ? אם לא נשנה את העולם עכשיו, האם הווירוס יחזור אלינו? מה עלינו לשנות?
אנו חסרי אונים במידה שווה אל מול האיום של וירוס הקורונה. כולנו היינו חייבים לשבת בבתים והרגשנו באופן זהה את המצב החדש. אך אחרי שהתרגלנו להרגשה הזהה, כעת, בדרכנו החוצה מהבידוד, נגלה עד כמה אנו שונים זה מזה: עשירים, עניים וכו'.
כל אחד לבדו חסר אונים בפני האגואיזם שלו, אין ביכולתו לעשות דבר כלשהו כנגדו.
אולם אם נביט על אחרים, מופיע הכוח לפעול פיזית ומוסרית. חייבת להיות רק ההכרה בנחיצות, החלטה משותפת ודוגמא, כמו בעשירייה…
כשאדם מקבל מהחבר 1000 דולר ומאמין לו, זה נקרא "אמונה למטה מהדעת". הרי הדעת אינה מנוגדת האמונה, הדעת חשובה מהאמונה, האמונה אינה סותרת את הדעת. יוצא שאמונה היא למטה מהדעת, כשהדעת חשובה מהאמונה, שהרי האדם מאמין, מכיוון שהוא יודע, ואילו אם האמונה תסתור את הדעת – אזי הוא לא יאמין.
ההבדל בין אדם, שמשתוקק לרוחניות, לאדם שמשתוקק לגשמיות, הוא בכך שמי שמשתוקק לרוחניות מבטל את האגואיזם – שכר החיים ההגשמיים, ואילו מי שמשתוקק לגשמיות רוצה לטעום משני העולמות, ככתוב בספר הזוהר: "הַב" (תן) לנו את העולם הזה ו"הַב" (תן) לנו את העולם הבא. ניתן לראות זאת לפי יחסם לזולת.
קראו עוד בטוויטר שלי.