קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
במידת ההתרחקות בין המשתוקקים לבורא, ההתקרבות ביניהם תלך ותגדל. ובמידת השנאה ביניהם – תתגלה האהבה. וכך בזה אחר זה, בין דחיה להתקרבות, בקו שמאל וימין, הם ינועו אל הבורא בקו האמצעי.
רק מתוך השגת הסתירות והניגודים, בהשתוקקות לקשור ביניהם לכדי מערכת אחת, אנחנו בונים בנו את הבורא.
גילוי הסתירות בהשגחה מאפשרת לשמוח מהמאמצים לקרב בין הניגודים לטובת איחוד של כל כוחות הטבע – הבורא.
בעל הסולם מסביר שכל הטבע שנברא על ידי הבורא נמצא בשתי תכונות מנוגדות בכל אובייקט שנבחן – כך התארגנו כל הקשרים בין כל החלקים וכל תכונות העולם. וזהו יסוד כל הבריאה.
כפי שאיננו יכולים להבחין בדבר באור הלבן, אלא אם כן נכתוב על גביו באותיות שחורות את הרגשתנו – כך גם ברוחניות אנחנו חייבים לשים לב לאותיות השחורות של האגואיזם שלנו על רקע האור הלבן של הבורא. רק בהפכיות ממנו, אנחנו משיגים אותו.
השגת הבורא נובעת מהשגת שונותה של התכונה השחורה של טבענו לקבל, האגואיזם, מהתכונה הלבנה של ההשפעה, האלטרואיזם. אולם בכדי להשיג את הבורא במלואו, האגואיזם צריך להתגלות בנו יותר ויותר – ובמידת ההכנעה שלו, נוכל להרגיש את תכונת הבורא.
ניתן לרכוש את הרצון להשפיע רק כשפונים בבקשה לבורא – שיתן לי את מה שאני בעצם לא רוצה אך מבקש לרצות. השתוקקות הזו לתכונת ההשפעה היא בדיוק מה שחסר לי. ולאחר מכן תגיע הבקשה שלי שהבורא ישפיע את אורו לתוך אותו הרצון להשפיע.
אנו חייבים להשיג את השנאה ואת הדחייה בכדי להשיג את המשיכה ואת האהבה. והעיקר הוא השגת האיחוד בין הניגודים!
פסגת האיחוד האירופי בנושא התקציב, הסתיימה ללא תוצאות. המשא ומתן בין המדינות רק מגלה את הפער בין עמדותיהן. האגואיזם של כל מדינה חברה באיחוד האירופי ואזלת ידן לחשוב כגוף אחד בעבור האיחוד האירופי כולו, נחשפים יותר ויותר. תקופת הפירוק החלקי הסתיימה בפרישת אנגליה. לפנינו פירוק מלא!
המדענים אומרים, שהפשרת הקרחונים נגרמת על ידי תהליכים שמתרחשים בעומקו של כדור הארץ. טענה זו מבטלת את כל התעמולה האקולוגית הבדויה. עלינו להיאבק לא עם המפלגות, אלא עם האגואיזם הכללי של כולם. החינוך צריך להיות מכוון כנגד האגואיזם, ולא כנגד האחרים. הוא שיציל את כדור הארץ!
חכמת הקבלה אינה קוראת לבטל את האגואיזם בדרגת החי, שמאפשר לגופנו להתקיים, כמו אצל בעלי חיים. היא מתנגדת לאגואיזם שמכוון לשנאה, לניצול ולדיכוי הזולת. אגואיזם מסוג זה אופייני לבני אדם. דווקא הוא מנוגד לרוחניות.
אם האדם רוצה לעבור ממעשים ללא כוונות, למעשים עם כוונה להשפיע (לזולת, לבורא), הוא מגלה שכאשר רצונותיו (הגוף) שומעים על הכוונה להשפיע, הם מתחילים מיד להתנגד ולהציג את העבודה כלא ניתנת לביצוע (בכדי שהאדם יזדקק לבורא).
קראו עוד בטוויטר שלי.
