קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
אין טעם להסתיר את התהומות שבינינו – הם נחוצים, על מנת להפעיל מעליהם כוח חיובי שווה של אהבה ואיחוד.
– האם כולם חייבים ללמוד את חוכמת הקבלה?
– מטרת הבריאה היא להביא את כולם לאיחוד עם הבורא. אולם כולם נבדלים זה מזה על ידי הרצון, למשתוקקים לאיחוד עם הבורא ולכאלה שלא. המקובלים מחויבים להגיע על ידי מאמציהם לאיחוד עם הבורא, ואילו האחרים חייבים לסייע להם בכך ולקבל דרכם.
המשמעות של חג הפסח הינה ביציאה מהפירוד. כל עוד היה בינינו אגואיזם, לא יכולנו להתחבר. המעבר ליכולת להתחבר נקרא פסח (פה-סח, מלשון לעבור). כל היחסים האלה מתגלים רק בקבוצה, בהשתוקקות לחזור למבנה ה"אדם".
המשמעות של חג הפסח הינה ביציאה משליטת האגואיזם, המפריע להתחבר. החל מהריב של בני יעקב, שלא רצו להתחבר, עם יוסף, שהבין את חשיבות בחיבור. ב"מצרים" אנחנו מגלים את הצורך להתחבר ומתחברים כבר מחוץ לגבולות מצרים.
שלבי היציאה מהאגו-עבדות מצרים:
– חיזוק הקשר בקבוצה ולימוד הקבלה,
– לראות עד כמה שאיננו רוצים, איננו מוכנים לאיחוד,
– הסכמה להתאחד תחת המכות שהבורא מנחית על האגואיזם שלנו,
– בקשה מהבורא לצאת מהאגו בחיבור,
– הבורא מוציא אותנו ממצרים.
לבחור בסביבה נכונה פירושו של דבר “לעשות” אותה, כך שהיא תחנך אותך להיכנס לעולם העליון. במידה שבה אתה משפיע על הסביבה, אתה מחייב את הסביבה להשפיע עליך. אין חשיבות לדרגת הקבוצה. הכול תלוי בהשפעה שלך עליהם – זה מה שקובע את מה שאתה מקבל מהם.
הקבוצה חייבת לחפש ליכוד, את המטרה הנכונה, ובמסגרת חיפושיה אחר האיחוד, לבנות בתוכה את דמות הבורא ולבקש ממנו עזרה. תפילה נכונה יכולה להיות רק תפילה קבוצתית. הבורא, המערכת העליונה, אינו מקבל (מרגיש) בקשות אינדיבידואליות (אגואיסטיות).
– הכלי זו הנשמה, שמלאה מלכתחילה באור אינסופי של תענוג?
– נשמה זה רצון להידמות לבורא והוא נוצר בהדרגתיות.
כיוון שמקור ההגדרות הרוחניות מגיע מעולם אחר – קשה למקמן בתוך מבנה רציונאלי וקשיח. לכן הכרחי לרכוש הרגשה, ורק לאחר מכן אפשר להבין את משמעותן של ההגדרות הרוחניות.
הבורא אינו מרוקן אותנו מתענוג אלא מגדיל את הרצון שלנו ליהנות – וכתוצאה מכך המילוי נעלם, אנחנו מרגישים חושך, ריקנות. אבל זה רק סימן להתגלותו של רצון גדול יותר. כך יוצא שהאנושות מרגישה את עצמה גם ריקנית וגם עם רצון גדול. הפתרון – בחיבור!
רצינו שחיינו יגיעו עד לשמים, רצינו את מגדל בבל. הבורא ערך לנו היכרות עם הטבע שלנו. האגואיזם הביא לחוסר הבנה הדדית, לריחוק. כל הניסיונות להתקרבות מתרחשים בתוך האגואיזם ולכן הם מגלים את הריחוק בינינו. זוהי סיבת המשבר ובכך גם ראשית התיקון.
גדילת האגואיזם בלומדי הקבלה היא דבר הכרחי, כפי שהבורא הבטיח לאברהם. לכן אנשים שמתחילים ללמוד את החכמה ומגיעים לשלב הזה – שלב הכניסה למצרים, לתחילת הרגשת ההכרחיות להתחבר, ואז עוזבים את הקבלה. הם אפילו לא מבינים שזה בכלל לא הם, אלא שזוהי שליטת האגואיזם עליהם שגורמת להם לעזוב.
אנשים שלומדים בקבוצה, מתאחדים (על פי שיטת הרב”ש) ומגיעים ל”ויאנחו בני ישראל מהעבודה” – בדבר האיחוד מעל לאגואיזם שלהם. אדם שמגיע לשלב הזה ולא בורח, אלא מגלה שהוא לא מסוגל לאגו שלו, אבל גם שהבורא מוכן לעזור לו, ולכן הוא מבקש – יוצא ממצרים. כך הוא נולד לעולם הרוחני!
כל הסבל מהאגואיזם בכל משך קיום החומר האגואיסטי אינו נעלם, אלא מצטבר לכדי הכרת הרע שבו, ועתיד להוביל לפניה כללית אל הבורא – לפניה לתיקון הטבע הרע שלנו, לחזרה לעולם רוחני של השפעה ואהבה.
האגו גדל עד אשר הוא דוחף את האדם מתוכו: משה גדל אצל פרעה כנסיך, כאגואיסט גדול יותר מאשר המצרים והיהודים גם יחד. אבל התעוררה בו הכרת הרע באגואיזם, שהרי מלבד לפרעה שבו, יש בו גם נקודה שבלב. והודות לנקודת האור שבו, הוא רואה את החושך.
משה הוא תכונת הבורא, תכונת הבינה, שמתלבשת באדם, במלכות, על מנת שיוכל להתחבר לבינה. בהעדר החיבור לבינה, אין ביכולתנו להבין שקיים משהו מעל לאגואיזם, למלכות. ובלעדי זה, לא היינו הופכים לעובדי הבורא. תכונה זו בלבד מבדילה בין האדם לחי.
גילוי תכונת ההשפעה, תכונת משה, דוחף את האדם לצאת מהאגואיזם, ממצרים. אולם, עיקר עבודת משה היא ב- 40 שנות המדבר – 40 דרגות תיקון האגואיזם עד לדרגת הבינה, ההשפעה. ובהמשך גם בארץ ישראל, עד לתיקונו המלא של האגואיזם, עד לכתר, לבית המקדש.
אם אנחנו רוצים להתחבר בקבוצה, אבל איננו יכולים – פירושו של דבר שאנחנו ניצבים בפני הכניסה למצרים. אנחנו מגלים בתוכנו את ההתנגדות לחיבור. אנחנו צריכים לדאוג לאחדות, על מנת להרגיש איך פרעה שולט בינינו, בכך שאנחנו רוצים להשיג את גילוי הבורא.
משה חוזר לפרעה מיתרו. הם זרים זה לזה, על אף שמשה גדל אצל פרעה. כיוון שמהאגואיזם, מהמלכות, משה השיג תכונה הפוכה – את תכונת הבינה. לכן פרעה לא מזהה אותו, לא יכול להרוג אותו. ואילו משה יכול להשפיע על פרעה, אבל רק דרך הבורא.
"התנאי לכניסה למצרים הוא המוכנות להתחבר בעל כורחנו. לעתים האדם "בעד" החיבור ולעיתים "נגד", אך אין הוא אדיש כלפיו. למצרים נכנסים מתוך "רעב", "בני יעקב" – אותם אלה שעבר הכנה במדרגת ה"אבות" ומתחילים את דרגת ה"בנים" (בני ישראל).
קראו עוד בטוויטר שלי.
