קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
הדבר היחיד שיש בכוחך לעשות הוא לחבר את הזולת עם הבורא, לבקש בעבורם, להעביר להם את האור העליון, למלא אותם. זו כל מהותה של חכמת הקבלה – החכמה איך לקבל. "קבלה" מהמילה לקבל. אך לא בעבור עצמך, כלומר – למלא אחרים.
מסביב למקובל יש מיליארדי אנשים. הוא מרגיש את זרימת האור, את זרימת הבורא דרכו. המקובל הוא הצינור, שמחבר את הבורא עם כל אחד מבני האדם, למרות שהם לא מרגישים בכך. ואילו המקובל נהנה מהיותו הצינור של הבורא – בכך טמון השכר שלו.
המשימה של כל אדם היא להיות צינור לאור. כך העולם הופך למאוחד. וכל אחד הופך לצינור לאור. האגואיזם אינו מוליך אור. הכוונה להשפיע היא שפותחת את הדרך לאור. באותה המידה המעביר את האור נקשר לבורא. החיבור הנכון עם המילוי באור, נקרא הנשמה.
בכך שאנחנו רוכשים את הכוונה להשפיע, אנחנו פותחים לאור פתח לעבור דרך עצמנו אל הזולת, והאור מתחיל לזרום בינינו, במידת הכוונה שלנו, בגוף המאוחד שלנו – בנשמה. כעקרון איננו נותנים או מקבלים דבר. בכוונות שלנו להידמות לבורא, אנחנו רק פותחים לו את הדרך.
במאה ה-16, האר"י גילה את שיטת התיקון של האגואיזם העולמי – את חכמת הקבלה. הרב חיים ויטאל (תלמידו של האר"י): הישועה אינה מגיעה. מזה 1504 שנים, אין תרופה לחרבן בית המקדש. כלתה התקווה. כל דור שלא בונה את בית המקדש, כאלו מחריב אותו. למה התארכה הגלות?
חלפו 500 שנים נוספות… הבעל שם טוב שאל את המשיח: מתי תבוא? המשיח ענה לו: כשמעיינותי יתפשטו בעולם.
כלומר, כשתתגלה חכמת הקבלה. זאת, כדי שבני אדם יחפצו בתיקון, יבינו את האופן שבו התיקון צריך להגיע אליהם. ובינתיים, אנחנו הורסים את כדור הארץ על ידי האגואיזם המתעצם שלנו.
למה המשיח לא מגיע? משום שאיננו דורשים את התיקון. אין לנו צורך בתיקון. עלינו להשתדל בעצמנו להגיע לקשר הטוב בינינו, להשתכנע בכך שאיננו מסוגלים לכך – ולבקש עזרה. כתוצאה מהמאמצים להגיע לאיחוד, נבין מה עלינו לבקש מהבורא. זאת משמעות הביטוי לצפות למשיח – לכוח התיקון.
במשך 40 שנה-מדרגות, אנו מִתְתַּקְּנִים ברצון להשפיע מעל האגו – במדבר. אח״כ, מגיע שלב של לקבל ע״מ להשפיע – ארץ ישראל. אח״כ, אנו בונים את הרצון לאהוב באיחוד בינינו – את בית המקדש ה-1. הבית ה-1 נחרב. אנו בונים את הבית ה-2. והוא נחרב. אנו נופלים לאגו. מתערבבים עם רצונות אומות העולם.
לאחר ההתנתקות מהאגואיזם (פרעה), ניתן לגשת לתיקונו על ידי תכונת ההשפעה, על ידי האור (תורה). אנו מתחייבים להיות בערבות הדדית ובאיחוד, רוצים לקבל את הכוח שיאחד אותנו, ולכן אנו מקבלים את כוח ההשפעה ואת שיטת התיקון – התורה!
לא ניתן לצאת ממצרים, ללא מכות מצרים – הייסורים. הרי כבר נַהֲנֶנּוּ להימצא בתוך האגואיזם, כמו שאנו נהנים עכשיו. עשרת מכות מצרים – המכות שנוחתות על פרעה, על האגואיזם שלנו, שנמצא בתוך כל אחד מאיתנו ובתוך כולנו – יגיעו גם אלינו, כדי לעזור לנו להתנתק, לצאת מתוך האגואיזם.
גלות מצרים – הגלות מהקשר ומאהבת האחים לעבדות פרעה, הוא מצב שבו האגואיזם שולט על ההשתוקקות להגיע לקשר בין בני האדם. הרצון האגואיסטי, המפריד בינינו, נקרא פרעה. אבל, אחרי הייסורים – עשרת המכות, האגואיזם-פרעה בעצמו, ידחוף אותנו החוצה מתוכו.
בימיו של אברהם אבינו, עם ישראל נוצר כקבוצת תלמידיו. אברהם שאל את הבורא, איך עליו להשלים את המשימה ולהגיע לתיקון הכללי? הבורא ענה: רק על ידי גלות מצרים, גלות בתוך אגואיזם ענק. ולאחר מכן, על ידי יציאה הדרגתית מתוכו.
עם ישראל חייב להראות לעולם דוגמה של חיבור בשתי רמות, כפי שנאמר "על כל פשעים תכסה אהבה". הכרחי ללמוד שלא לבטל את הסתירות, אלא דווקא על פניהן ליצור קשר, הבנה, אהבה. עלינו לשלב בין אהבה לשנאה, פלוס ומינוס, מר ומתוק.
הנברא המתוקן מתקיים מבלי לבטל את האגו, אלא מתוך בנייה של קשר-הבנה-אהבה מעליו. עם ישראל נוצר בבבל מתוך 70 עמים, על מנת לבנות מתוך הסתירות קשר מעל לפירוד, אהבה מעל השנאה – ולהתקיים דווקא ביניהם (קו אמצעי).
קראו עוד בטוויטר שלי.
