בעל הסולם, מבוא לספר הזוהר, אות ל"ג:
ההרגשה שהבורא משתנה, אינה אלא משחק מצד הבורא, שנועד ללמד את האדם, בדומה לאב המשחק עם בנו, כאילו הוא כועס או שמח. אמנם, הבורא בעצמו לא מתרשם מהמשחק הזה, אלא הכל נעשה לטובת התפתחות הבן…
לבקש על עצמך שקול ללחתוך את עצמך ממקור החיים. אנו לא מרגישים זאת, אולם מי שמרגיש את המערכת, מבין, שהיא פשוטה, שהיא בנויה כולה על קשר, ושבה נמצא הבורא. יש לבקש רק על דבר אחד: להיות שייך למערכת זו. כשאתה מבקש על עצמך אתה מתנתק מהמקור.
אנציקלופדיית בריטניקה החליפה את המונחים "ישראלי", "עברי קדום" – ל"פלסטיני". נכתב, שמגילות קומראן / מדבר יהודה הן טקסט פלסטיני עתיק.
The Qumrān scrolls have now proven that the Septuagint book of Samuel-Kings goes back to an old Palestinian text tradition…
אנציקלופדיית בריטניקה הדגולה – הכול משוכתב, כדי לרצות את האגואיזם:
https://www.britannica.com/biography/Philo-Judaeus
הבקשה לבורא היא האמצעי היחיד להשיג את הרצון להשפיע. ואם אין לאדם את הרצון להשפיע – עליו לבקש שתיווצר בו בקשה לרצון להשפיע. צריך לכאוב לנו מכך שאין לנו את הרצון להשפיע…
האדם מקבל מילוי לא מהאהבה עצמה אלא מתוך ייסורי האהבה, מתוך ההשתוקקות למושא אהבתו.
לכן פעולה רוחנית היא דבר מה המתבצע באמונה מעל הדעת, ב״על מנת להשפיע״. דווקא ההשתוקקות ממלאת את האדם ומהווה את העיקר ואותה יש לפתח.
ההשתוקקות למטרה ממלאת אותנו יותר מאשר השגתה: הרצון מתמלא, ובהיעדר הרצון נעלם התענוג.
לכן ההנאה יכולה לנבוע רק מההשתוקקות, ולא ממילוי הרצון.
הרצון נוצר על מנת להתמלא מכך שמושא אהבתי מתמלא.
האגואיזם במשטר הדמוקרטי דוחף את המיעוט לדרוש זכויות שוות.
לאחר מכן הם מכפיפים את הרוב לרצונם.
על מנת שלא להיות מואשמים בגזענות וכיוצ"ב הרוב מוותר.
האגואיזם של המיעוטים מתחיל לחנוק את הרוב באמצעות דרישותיו.
במצב שכזה החברה אינה יודעת מה לעשות?
קראו עוד בטוויטר שלי.