קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
הבורא מפנק את האדם בילדות טובה, מרגיל אותו להיות מסופק ולהיות בדעת. כך האדם מבין שהבורא אוהב אותו. ואם החיים נעשים רעים יותר, האדם מאשים את הבורא ומתרחק – הופך לגאוותן. אולם אם הוא רוצה להבין את תכלית מעשי הבורא, הוא מנמיך את עצמו, והבורא מקרב אותו.
בעל הסולם: כפי שהבורא לא חושב על עצמו, אם הוא קיים או משגיח, כך המבקש להידמות אליו אינו צריך לחשוב על כך.
לכן יש לכוון את כל המעשים לדבקות בבורא, שפירושו לעשות את הכול לטובת הזולת. רק אז האדם משיג את השתוות הצורה לבורא.
ניתן להנמיך את עצמך ברגע שאתה שואף להתגאות, להבין, לראות – אבל אתה מנמיך את עצמך ומוכן ללכת בעיניים עצומות, בקשר ובהשפעה. באופן זה אתה רוכש תכונות חדשות בכך שהעליון מעלה את בקשתך, נותן לך כוחות, ולאחר מכן גם אתה עולה.
בכל פעם האדם מעלה תכונות שבורות לתיקון, ומעורר בכך בכל פעם אור חדש של תיקון. ולמרות שבכל פעם מחדש הוא מתחיל מנקודה שחורה, עליו לשמוח בתיקונים החדשים. מתיקונים נקודתיים שכאלה מתפתח עובר הנשמה.
עליך לחפש לקבל את שליטת הבורא במצב שמנוגד לבורא הטוב והמיטיב, ללא תמיכה – כאשר אתה הולך לבטח באמונה מעל הדעת!
על האדם להאמין שדווקא לשם כך, הבורא נתון לו מצב נמוך שכזה. ועליו לא לבקש להרגיש גדלות, אלא לקבל את שליטת הבורא ללא כל תנאים.
כשהאדם אינו רוצה לראות את השגחת הבורא כטובה, כיוון שאז הוא יפסיק להאמין, שהרי האמונה מנוגדת לדעת, ואילו הוא מצפה להיות באמונה מעל הדעת – הוא מבקש לתת לו כוח אמונה כזה, כאילו שהוא רואה בדעת את שליטתו הטובה של הבורא, על מנת שלא יהיה הבדל בין הדעת לאמונה.
נאמר שהאדם נברא על ידי התורה. משום שהאדם בעולם שלנו אינו נקרא אדם לפי התורה, אלא הוא שייך לדרגת החי, שהרי הוא מנוהל בצורה אינסטנקטיבית על ידי האגו שלו, כמו כל שאר בעלי החיים.
אדם – זוהי ההידמות לבורא, הנוצרת מתוך האגו כתוצאה ממאמצי האדם והאור העליון.
רב"ש: אלו שלומדים את התורה לא רק כדי לדעת את ההלכות ולקיים המצוות, אלא כדי לתקן את הלב – הם נקראים חכמי לב.
אם לומדים תורה בכוונה כזאת, אז הם נקראים חכמי לב, משום שהם צריכים את התורה לתיקון הלב.
"אין בידי אדם לתקן את המחשבה, אלא רק הלב, יש לכוון שלבו יהיה ישר לשם השם ית', ואזי ממילא כל מחשבותיו יהיו רק להשפיע נחת רוח ליוצרו."
בעל הסולם, מאמרי שמעתי, מאמר סח, קשר האדם אל הספירות.
רבי אברהם אבן עזרא: ועתה שים לבך ודע, כי כל מצוות הכתובות, בתורה או המקובלות שתקנו האבות, אעפ"י שרובם הם במעשה או בפה, הכל הם לתקן הלב, כי כל לבבות דורש ה'… ודע כי התורה לא ניתנה אלא לאנשי לבב.
הקדושה מופיעה במקום שממנו האדם סילק את רצונותיו האגואיסטיים. אז יכול להאיר שם האור העליון, הבורא.
יחד עם זאת, הבורא, האור, יכולים להופיע גם במקום שבו האגו טרם תוקן להשפעה – במידת רצון האדם להגיע לתכונת ההשפעה.
אם כל אחד דואג לעצמו אז אתם כרבים. אולם, אם אתם דואגים לכלל, אז אתם כאחד, ברצון אחד לבורא, כפי שהוא כלפיכם.
מצב זה הוא המוכנות לקבלת התורה, האור שמתקן את האגו, עד לגילוי הבורא ביניכם.
בטרם קבלת התורה ישנו מצב העומר, מצב הקטנות, שבו האדם מקבל את מה שמגיע מהבורא ללא התנגדות, על מנת להסב תענוג לבורא. כך האדם הופך מוכן לקבלת אור הבורא, ובעצמו מאיר באורו.
ליקוטי הלכות, חושן משפט, מצוות הערבות:
אי אפשר לקיים התורה והמצוות כי אם ע"י הערבות, שכל אחד נעשה ערב בעד חברו.
לכן, כדי לקבל התורה, צריכים להתאחד בהשתוקקות, שבה כל אחד ערב לחברו. כך הופכים לרצון אחד ומתאחדים עם הבורא.
קראו עוד בטוויטר שלי.
