אני מנסה לסדר את עצמי כאילו אין בי שכל ורגש משלי, אלא הכל מגיע מהבורא. כל המחשבות והרגשות שלי, כל מה שיש בתוכי – נשלח מהבורא. אם אני מוכן להחזיק במצב כזה, אני הופך לעובר רוחני. העיקר לנסות להשאיר את הכל לבורא.
האגואיזם שלי דורש הבנה והרגשה. מכל כיוון מגיעות הפרעות חיצוניות. אני מוכרח כל הזמן לאפס אותן, שהרי אני מקבל את הכל מהבורא, הכל בשלמות מלבד המחשבות והרצונות שלי. אם אתקן אותן, אהיה באור הבורא. בינתיים העבודה שלי היא להחזיק את האגואיזם באפס!
כשאני כולל את עצמי מחשבתית באור הלבן של הבורא הטוב והמיטיב, אני יכול להתחיל להתקרב אליו, כשאני מברר אילו שינויים עלי לבצע בתוכי כדי להכנס לאור מתוך השתוות התכונות שלי עימו. אלו כבר דרגות העליה הרוחנית של העובר – לידה, יניקה…
אני מתנתק מהאני שלי, מהאגואיזם, כאילו שאיני קיים ברצונותיי ובמחשבותיי בתוך האור הלבן, כשאני מסלק כל התערבות מצד האגואיזם שלי. כך אני בטוח שלא אפול, שהרי לא ניתן ליפול מהרצפה.
בדיוק כמו תינוק שמאבד יציבות, ומתיישב על הרצפה.
אני תמיד נמצא באור הלבן של הבורא.
אם איני מרוצה ממצבי ורוצה בשינויים – אלה מותרות! שהרי אני מערב את הרצון האגואיסטי שלי ליהנות, אשר מסתיר ממני את הבורא – ומה שאני מרגיש זה את עצמי – את העולם החומרי.
צמצום הוא התנאי ה-1!
האדם נמצא בפירוד מהבורא מתוך גילוי הגאוה שבו. דבקותו בבורא מתחילה מדיכוי האני שלו, כשהוא יוצר "אפס", בונה את עצמו מהכוונה רק להשפיע, מכך ש"אין עוד מלבדו", מכך שקיים רק רצון אחד של הבורא. ולאחר מכן הוא משייך את הכל לאותו הרצון.
אנחנו נמצאים באור הבורא, בהשפעה ובאהבה כלפינו. ההידמות הראשונה שלנו אליו מתחילה בביטול טבענו האגואיסטי המנוגד לו, כאילו אנחנו לא קיימים. זהו צמצום של עצמנו. ולאחר מכן אנו שומרים על מצב זה למרות שהתנאים הפנימיים והחיצוניים משתנים כל הזמן. תרגיל מס' 1!
הכיול הראשון שלי: לבטל את עצמי, לשלול את התערבותי באור הלבן, בתכונת ההשפעה של הבורא, לא לתת לרצון האגואיסטי שלי להנות ולהבין, להתעורר. אני רוצה לבטל את עצמי באופן מוחלט, לא להוות הפרעה לאור העליון, כטיפת זרע בתוך האם.
אני מכייל את עצמי באופן כזה בכל רגע, שלא חשוב לי מה איתי. אני מחזיק את עצמי במרכז הרצונות והמחשבות שלי, בדומה לעכביש ברשת העכביש אני שומר שאף רצון או מחשבה אגואיסטים לא יפרצו. כלומר, אני מבטל את עצמי עד לאפס ולאחר מכן אוכל לעלות בסולם הרוחני.
אני מרגיש ש"איפסתי" את עצמי: אני מקבל את הכל כמגיע רק מהבורא, שהרי "אין עוד מלבדו", וכיון שהשלם הוא "טוב ומטיב" – כל העבודה היא בשמירה של עצמך במצב של אפס, בביטול עצמי, במצב ההתחלתי, שבו האגואיזם כאילו לא קיים, כעובר.
לאחר הביטול השלם של עצמו עד לאפס, האדם יכול לגלות כל מצב, שהרי הכל נברא כדי שהוא יכלול בתוכו בהדרגה את כל מה שקיים בעולם, ובעצמו יישאר באפס – בשליטת הבורא. באופן כזה הוא כולל בבורא את כל מה שהוא מקבל מהבורא, בעוד שהוא עצמו נשאר באפס.
לקראת יום השואה עלה לאינסטגרם פרויקט בשם אווה סטוריס, המספר על חיי ילדה יהודייה בשואה, על מנת להציג מבט "עכשווי" על הימים החשוכים של השואה. מצער לגלות שהימים החשוכים חוזרים עם עליית האנטישמיות בכל העולם. אולם המאורעות מתרחשים כדי לאחד ולהציל את העם שלנו.
בכדי למדוד באיזו מידה אני תואם לתכונות הבורא, עליי "לכייל את המאזנים על אפס". כיון שהבורא מעניק לעולם טוב מוחלט, אני צריך לתאר את עצמי כנמצא במצב הזה. הדבר ניתן רק כאשר אני מצמצם את כל רצונותיי. וזהו בדיוק הצמצום, צ"א.
האדם – הוא מכשיר למדידת הבורא, וככל מכשיר מדידה יש לכוונו לכיילו. עליך לסדר את עצמך מלכתחילה לאפס, ולאחר מכן, מאותו האפס, ללמוד ולמדוד את המצבים שלך – ולהתקדם בצורה כזו. אפס – זו תחילת הסולם הרוחני.
אני והבורא הפוכים בתכונותינו. לכן אני מרגיש את העולם כרע. כשאני מתפתח, האגואיזם שלי מצייר לי את העולם כגרוע יותר. הבורא הוא מוחלט, ועליי להשתנות, להתקרב אליו בתכונותיי. בדיוק לשם כך ניתנה התורה – אור התיקון של רצונותיי ומחשבותיי.
בעבודה הרוחנית עדיף להיות במצב הקטנות, מאשר במצב הגדלות, בגלל ש:
1. הסכנה שיתעוררו רצונות ומחשבות אגואיסטיים קטנה יותר.
2. נגרמת יותר נחת רוח לבורא מהמסירות במצבי הקטנות.
ההתפתחות הרוחנית אינה תלויה במחשבות וברצונות האגואיסטיים שלנו (אמונה למעלה מהדעת). הבורא רוצה שנרגיש את העולם כפי שאנו מרגישים אותו, ושמנקודה זו נכוון את עצמנו לכך שהוא נובע מהבורא המוחלט. כלומר, שנשנה את עצמנו כדי להרגיש את העולם כאידיאלי. זה נקרא להרגיש מתוך תכונת ההשפעה.
עליך לתאר שאתה נמצא בהשפעה חלוטה, בעולם המלא באור הבורא. ועל אף שאתה רואה את ההיפך, עליך לתאר לעצמך את האמת, ולא את העולם שאתה רואה, שמעוות על ידי האגואיזם שלך. ועליך להודות לבורא על הרגשת הגדלות של כל מה שנברא על ידו ועל העבודה שניתנה לך.
קראו עוד בטוויטר שלי.