קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
"מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות"?- בכך שדווקא בלילה הזה הבורא גילה לי את החושך המיוחד של הלילה הזה – ואני יכולתי לבקש ממנו לצאת מהחושך הזה, מהאגואיזם- והוא נענה לבקשתי.
העיקר להחליף את הכוונות שלך מ"לעצמי" ל"לטובת הבורא". זה אפשרי דרך הכוונות לטובת הזולת. ולאחר מכן תוכל להתייחס כך גם לבורא. אחרת, אפילו אם האדם יקיים את כל המצוות, הוא לא ישיג את הכוונות לטובת הבורא. לכן הדאגה לזולת (גמילות חסדים) חשובה כל כך!
ברגע שהאגואיזם ראה שהאדם יכול לצאת מעבדותו ולרכוש את תכונת הבורא, תכונת השפעה ואהבה, הוא החליף להם את עבודתם מעבודת גברים לעבודת נשים: נתן להם להבין שאין צורך לשנות את הכוונה, אלא העיקר – המעשה. בעת מעשה, אתה יכול להרגיש בטוח.
דווקא במעשה ללא כוונה ניתן להרגיש בטוח. ולהחמיר יותר ויותר בקיום המעשה. העיקר לא לעסוק בכוונה. הכוונות נועדו לאנשים מיוחדים! ואם תתחיל לחשוב על הכוונות, מיד תרגיש את חוסר הנחיצות במעשה. ובכוונות תרגיש בחוסר בטחון.
האחים של יוסף מגיעים למצרים, כאשר מתחיל הרעב בכנען – המשך ההתקדמות אפשרי רק על ידי האיחוד. כך העולם שלנו מגיע בהדרגה להכרה בכך שההצלה היא רק באיחוד. הם לא רוצים להכנס למצרים, כיון שהיא מחייבת אותם להיות עם אחד.
מכות אור קטנות מייצרות בנו את הרגשת המציאות, אנחנו מרגישים את העולם הסובב אותנו ואת עצמנו. אם הרצון לא היה מקבל "זריקות" קטנות של אור, הוא לא היה מרגיש לא את עצמו ולא את הסביבה. אין דבר מלבד הרצון להנות, המקבל מכות אור קטנות.
אני מאושר מגילוי הרע שבי. ולהיפך, כמה שאני מצטער על הרע שטרם נתגלה. הרי לא ידוע האם הוא יתגלה ומתי. והרע המתגלה בטוח יתוקן! לכן צריכים להשתוקק דווקא לגילוי של כל הרע שלך!
הערים היפות שנבנו בעבור פרעה – פיתום ורעמסס – לא מביאות תועלת לעם ישראל, אלא להיפך יכולות לסכנו (מלשון סכנה), להשאירו במצרים לנצח, במצב של דחיה הדדית וחיים ללא משמעות. ואז מתחילים הניסיונות להיוושע.
״מי שמדבר יותר על היציאה מהשיעבוד (אגואיזם), הוא חשוב יותר" – כיוון שמרגיש את עצמו יותר בשיעבוד ובכך מגדיל את רצון האור העליון לתיקון ומילוי. ולכן הוא יכול להודות לבורא יותר על היציאה מהאגואיזם, שהרי "תמיד צריך לראות עצמו כאילו יוצא ממצרים".
"שאינו יודע לשאול מארבעת הבנים – את פתח לו"- מי שים לו רצון אינו יכול לבקש. אתה תפתח לו את הרצון, והוא יתחיל לבקש מהבורא ויזכה לאור". ולנו חסר רק רצון ובקשה – שאלה. לכן רק לבן הזה (הרצון) מתוך הארבעה, עונה הבורא!
נאמר "פתחו לי פתח כחודו של מחט, ואני אפתח לכם פתח שקרונות ועגלות ייכנסו בו".
לא דרושה מהאדם השתוקקות גדולה יותר לבורא מאשר היתה לו בהתחלה – ואת היתר עושה הבורא.
– מה בני ישראל (מצב הקטנות) רצו במהלך כל שנות הגלות במצרים?
– ליצור חיבור ביניהם, שאותו השיגו בסופו של דבר ליד הר סיני (שנאה). וללא ההשתדלויות האלו להצליח לעמוד ליד הר סיני לא יעברו "400 שנות גלות מצרים".
כאשר מגיעה המכה, אני מרגיש עד כמה היא מועילה בעבורי, שהרי מתרחש גילוי רע עוצמתי. מכות אלו עוברות עליי כזעזועים פנימיים נפשיים. אך הם מחזקים את האדם בדומה למלח הממרק את הבשר. מכות אלו מביאות רפואה מהאגואיזם.
פרעה – זהו מלאך המוות. לא ניתן לעשות עימו דבר. ישראל מתחיל להכיר בכך שכל היחס של פרעה נובע ממקור אחד – הבורא, ודווקא פרעה מקרב את האדם לבורא ("לקרב" ו"להקריב"- מילה אחת), הוא "עזר כנגדו".
ישראל, המשפיע לטובת עצמו, משתמש בכוח הרוחני בעבור מילוי הרצונות החומריים. ברור שהאגואיזם לא רוצה להפטר מהם – הם הופכים בעבורו לאמצעי העיקרי לקבלת המילוי, שאותו לא ניתן להחליף בשום דבר. ופרעה לא רוצה להפרד מהם.
עם ישראל מתערבב עם אומות העולם ולומד את עסקיהם. הוא מאוד מצליח בעסקים אלו, הודות לכך שהוא יודע כיצד להשתמש בהשפעה בעל מנת לקבל.
כל עוד הרצון האגואיסטי מועיל לפרעה, נדרש כוח הבורא על מנת להוציאו ממצרים.
על הבורא לגדול בעיניי ללא הרף, אחרת אשאר בעבדות לצמיתות, ולעולם לא אוכל להתחבר עם החברים.
מצרים – זהו פירוד. לאן אני בורח ממצרים? אני רוצה להתחבר מעל הפירוד, מעל השנאה, הר סיני – ולשם כך אני יוצא ממצרים. זוהי למעשה היציאה ממצרים.
מטרתו של פרעה היא להגדיל את הבורא בעייני, כך שאאלץ להעריך יותר ויותר את כוח ההשפעה הכללי, השולט בטבע. הרי כוח זה בלבדו הוא שיתן לנו את האפשרות להתחבר בינינו.
לפי האחוריים ניתן להעריך את הפנים של המצב הרוחני העתידי. האחוריים מפחידים את האדם ובכך מאיצים בו לגלות את הפנים. לכן בנפילה מורגשים אפסיות וחוסר כוחות, אולם על האדם להתגבר עליהם ולהשתוקק לגילוי!
קראו עוד בטוויטר שלי.
