קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שני דרכים מובילות למטרה: דרך ארוכה בעל כורחנו או דרך קצרה ורצויה, בהשתתפותנו. הבחירה היא שלנו. המטרה מושגת בבקשה שלמה (בכמות ובאיכות) בדבר שחרור מהאגואיזם. לכן איכות האיחוד בקבוצה קובעת את השחרור. כל העבודה במצרים – בקבוצה!
עבודת פרך – זוהי התנגדות תמידית:
– למחשבות החוזרות נגד החיבור וההשפעה, יחד עם הרגשת מרירות ומוות באגואיזם (מרור),
– למחשבות המבקשות להחזיק את האדם בשבי האגואיזם, עד שתופיע תפילה על השחרור…
השחרור אפשרי רק כאשר אתה מרגיש את עצמך בעבדות, בגלות. בחוסר היכולת להשתחרר בכוחות עצמך.
בצעקה לבורא מתוך יאוש מוחלט להשתחרר בכוחות עצמך.
אז מגיעה עזרת הבורא.
תבדוק: באיזה מצב אתה!
האגואיזם לא מאפשר לעשות דבר ללא תועלת לעצמו והרגשת הגלות מההשפעה – והייסורים מורגשים בהתאם למידת הרצון לעשות את הכל למען הבורא.
כאשר המאמצים גוברים, האדם מתחיל לצעוק לישועה מהאגואיזם. שהרי השחרור הוא נגד הטבע ולכן רק הבורא משחרר.
עלינו להגיע למצב שבו נגלה שהאגואיזם בכבודו ובעצמו מגרש אותנו מתוכו, כיוון שהוא הכיר בכך שאנחנו נאמנים למטרתנו. הוא קורא בלילה למשה ולאהרון ומלווה אותם בעצמו ממצרים. לכך מוקדשת פרשה שלמה בתורה בשם "וישלח", כלומר "וישלח פרעה" (זוהר לעם, שמות -1, 29).
התנאי לגאולה מהאגואיזם הוא שכל העמים ידעו על הקבלה, "ותמלא הארץ דעה את ה'". זה היה התנאי של יציאת מצרים, כשפרעה השיג את הבורא ואישר לצאת: הוא קרא למשה והורה לו ללכת לעבוד את ה' (תורה, שמות, י"ב, ל"א) (בעל הסולם, שופרו של משיח).
בתחילה היינו אגואיסטים, תחת שליטת פרעה, האגואיזם, ולא הרגשנו שאנחנו נמצאים בעבדות לו (בעבודה זרה). ואז הבורא קירב אותנו. ואם לא היינו מרגישים שאנחנו תחת שליטת האגואיזם, הבורא לא היה מקרב אותנו אליו. שהרי חייבת להיות הכרת ההכרחיות בגאולה, ורק לאחר מכן השגת המצב הרצוי.
הגאווה והקנאה אופייניות לאגואיזם. הוא אינו רוצה את מה שנחוץ לו אלא את מה שהוא רואה אצל אחרים. לכן הוא יכול להתפתח ללא הרף. הכול תלוי רק בשימוש בתכונות שניתנו לנו על ידי הבורא, דווקא לשם גילויו.
האגואיזם אינו יכול לסבול את הייסורים שנובעים מהשפלתו, שכן ביסודו ניצבת הגאווה. לכן, שהוא רואה שחבריו בקבוצה מוצלחים יותר ממנו, הדבר מעורר בו כוחות לגדילה ולעלייה. ומכאן כי עלינו להשתמש בצורה מושכלת בטבעו של האגואיזם!
העיקר בכל התיקון – היציאה מהאגואיזם, ממצרים, לתכונת ההשפעה. ויתר המדרגות – הן רק התקדמות לקראת כך. בכל מדרגה עלינו לעורר את השמחה מהגאולה מהרצונות האגואיסטיים. ובאותה המידה יתגלו בנו השמחה וההודיה.
הסתרת הבורא הינה הכרחית להתפתחות הנשמה. למרות הרגשת הכאב, הריחוק, הבלבול, ההסתרה, ותחשות ההיפגעות מהבורא, אסור להיעלב ולקלל את הבורא. אלא, עלינו להאמין, למרות כל אלו, שאלו הרגשות בתוך האגו ופועלות לטובתינו. הרי הבורא יכול היה לבטל את הרגשות והמחשבות השליליות…
קראו עוד בטוויטר שלי.
