קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מי שעושה מאמצים למען שכר, בעולם הזה או בעולם הבא – לא נצרך לבורא, שהרי יש לו כוחות והוא יכול לעשות את הכל בעצמו, ללא בורא, במידת האמונה בשכר. והוא לא מרגישים את עצמו בגלות (מתכונת ההשפעה, מהבורא).
הכרה והרגשה בגלות (מתכונת ההשפעה) בכך שלא מסוגל להשפיע (לעשות נחת רוח) לבורא, כאדם שמרגיש שמקבל ממנו את הכל. דווקא על כך הוא מצטער – ומכך מתחיל הקשר עם הרוחניות.
דווקא לאחר כל הניסיונות לצאת מהאגואיזם מעצמו, האדם מתחיל להרגיש בגלות – ומגיע להכרה שרק הכוח העליון מסוגל להוציא אותו מהאגואיזם. רק אז מתחילה להיווצר בו תפילה לעזרה מעומק הלב לבורא.
על אף ההבנה, שרק הבורא יכול להוציא אותנו מהאגואיזם, קשה לפנות אליו אם לא קיימת אמונה ודוגמא שהוא מסייע. וגם בעצמי ביקשתי פעמים רבות עזרה מהבורא – וזה לא עזר.
אולם בדיוק על אותה האכזבה שלך יש להתגבר – ולבקש!
גלות רוחנית פירושה להימצא בשליטת האגואיזם באופן מוחלט, כאשר אין אפשרות לפרוץ לתכונת ההשפעה, אלא רק להיות בקבלה לטובת עצמי. לכן חייבת להיות תקופת יציאה מהמצב הזה – פסח, ניתוק מהאגואיזם ומעבר לרצון להשפיע.
מחשבות הן תמונות של העולם הזה, הנובעות מהרצון לקבל, אשר נפלו לאחר השבירה לקליפות, לאותן תכונות, אשר עדיין מנוגדות לאור ובמידת התפתחות התיקון הן יוחזרו למקומן.
המוח שלנו מצייר לנו את המתרחש בצורת תמונות עולם שמתראות לפנינו כביכול. אולם אלו לא מאורעות חיצוניים ארציים אלא המחשבות המתרחשות בנו. האמת היא שאנחנו רואים את עצמנו מבפנים. התכונות שלנו משחקות בתוכנו הצגה, אולם אנחנו רואים אותה כביכול לפנינו בצורת העולם.
פסח מהמילה פסח (פסיחה כלומר יציאה)- "לפסוח" מעל משהו. אנחנו פוסחים על האגואיזם שלנו, מתעלים מעל פרעה. לא ניתן להסתדר עימו, שכן זהו הכוח האגואיסטי העיקרי שלנו – ניתן רק לברוח. בלילה, בחושך, כאשר קרן אור קטנה מאירה לנו את הדרך.
מי שמחפש את האמת, בכל מאמץ לבורא (השפעה, איחוד, אהבה) מרגיש כי יש שינוי צורה בינו לבין התכונות האלו, שהן לא שייכות אליו כלל. וכך עד שיהיה לו ברור שרק התפילה – הבקשה לבורא, תשנה את טבעו.
מצרים – זהו ביטוי ההתעוררויות (ניצוצות) לתיקון באגואיזם, ההשתוקקות ״ישר-אל״ שאותה אנחנו מתקנים. על כן קשה לצאת מהאגואיזם הכללי, ממצרים. אולם דווקא קשיים אלו מחייבים לפנות לבורא, לקבל את אור התיקון – ולהתעלות מעל האגואיזם לרוחניות.
תעבוד עם המצבים כמיישר הזרם החשמלי (גשר וילסון), כדי לתפוס את העליות ואת הירידות בצורה שווה – על מנת להשפיע. כך אנחנו מיישרים את כל הנפילות בכל המצבים – וחשכה כאורה יאיר. כאשר הנפילות הן כעליות, הכל הופך למציאות אחת, לשליטת הבורא.
כשאנו מתחברים אנו מעבירים זה לזה מידע רוחני, את הכוח לעבוד בצורה הדדית, ובכך מעלים את כולם. זוהי הייחודיות של החיבור. כך כל אחד ואחד יכול להיות כחכם גדול.
עליך להרוג את המצרי שבך. כל מה שחכמת הקבלה מדברת עליו, אלו הן רק תכונות האדם עצמו.
האדם מקבל רשות להיכנס להיכל המלך במידה שהוא משתדל לחשוב על טובת המלך בלבד, ויהי מה.
אם האדם נמצא ביראה, שמא יצליח לעשות זאת, אז מאפשרים לו להיכנס.
ובמידת גובה היראה, כך גובה המדרגה שאליה הוא נכנס.
הרצון ליהנות, האגו, לא נעלם, ואנו חייבים כל הזמן להימצא מעליו, להתעלות. לכן לא נצליח ללא היראה. היראה שומרת עלינו מהטענות של האגו. הרי אני זקוק להגנה מהאגו, לכיסוי עליו, למגן – ואז אוכל להיכנס לתכונת ההשפעה.
"המצרי", האגו שלנו, מאפשר לנו התעלות בעזרת התנגדותו.
לכן אנו פוסחים מעל מצב ה"מצרי", במדרגות "ישר-אל", והמצרי הוא שקובע את גובה העליה.
פסח – מסמל את הקפיצה מעל מדרגות האגו (מצרים).
הירידה וגדילת האגו כלולים בעליה, בקשר המתגבר. בתוך כל עליה טמונה הנפילה הקודמת.
"להרוג את המצרי" – משמעותו להרוג את היחס שלך לירידות.
אנו מתחילים לקבל את הירידה כחלק הכרחי של העליה.
העבודה הרוחנית מתחילה מחוקי הפסח, מהאיסורים להימצא בתוך רצונות האגו. לצאת מתוכם, להתגבר על האגו – זוהי יציאת מצרים. ולאחר היציאה וקבלת התורה, אור התיקון – מתחילה העבודה בתיקון רצונות האגו לתכונת ההשפעה, להידמות לבורא.
חשיבות הבורא משנה את סולם הערכים: אנו רואים חשיבות בהתעלות מעל הרצון שלנו ליהנות. מופיע תענוג בכך שאנו דורכים על האגו שלנו לטובת המטרה והאידאה הרוחנית (המופשטת), שבינתיים אינה ברורה לי ברצונות, במחשבות ובערכים שלי.
דווקא בעת העלייה, ביציאה משבי האגואיזם, אוכלים מרור (ירק מר), שהרי דווקא בעת העלייה אפשר לטעום מרירות – את טעמה של הירידה. הרי האור מתגלה מתוך החושך. יוצא שהמרירות מתמתקת על ידי העלייה. האור גדל מהחושך – ובכך נתקן החושך.
בפסח לא אוכלים פירות וירקות עם קליפה. פרי או ירק שלא ניתן לקלף ממנו את הקליפה – אינו נאכל (עגבניה, לדוגמא). הקליפה מסמלת את האגו. על מנת להתנקות מהאגו עליי להתנקות מהאגו שמנתק אותי מהקבוצה, ודרכה מהבורא. ההתנקות מהאגו זוהי תכלית חג הפסח!
קראו עוד בטוויטר שלי.
