אנחנו מקבלים מהבורא תמיד ואת הכל. הרגשת הייסורים נחשבת להרגשת האחוריים של הבורא, כיוון שהוא בעצמו "טוב ומטיב". נחוץ לנו החיזוק באמונה בבורא, כדי שלא ליפול לתוך הרהורים שיש כביכול אותי או מקור אחר כלשהו למצבים שלי.
אין ספק שהמיצג הקריקטוריסטי של היהודים בקרנבל בבריסל הוא אנטישמי. זוהי המגמה באיחוד האירופי בעולם בכלל.
ואילו התגובות הנזעמות של היהודים הן שמעוררות חוסר הבנה: האם לא הגיעה העת לברר מהי סיבת האנטישמיות הנצחית, במקום להיות מופתעים בכל פעם שהיא מתגלה…
נאמר על ידי הנביאים (ישעיהו, יד, ב): "ולקחום עמים והביאום אל מקומם והתנחלום (התאספו יחד) בית ישראל על אדמת יהוה". עם ישראל יתאסף תחת לחץ אומות העולם. האם הלחץ הזה יהיה חיובי או שלילי – זה כבר תלוי בעם ישראל. ראו בהקשר זה את ה"הקדמה לספר הזוהר", סעיף ע"א.
אם העם אינו יכול להתקדם לקראת האיחוד, באים אויבי ישראל, עמלק והיטלר, ואינם נותנים מנוח, אבל מעוררים לגאולה מהאגואיזם (הראי"ה קוק, "מאמרי הראי"ה", כרך י"א). לא נתפזרו ישראל בין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם יתר העמים. (פסחים פ"ז ע"ב).
אנחנו כבר למודי ניסיון מניסיונות שונים של ממשלות להפוך את חיינו לטובים יותר. ניכר שלא נעשה טוב יותר. טוב יותר יכול להיות רק באמצעות איחוד העם. לכן צריכים לדון את המפלגות לא לפי ההבטחות שלהן, אלא רק לפי קרבתן לאיחוד העם. ואת כל היתר פשוט להשמיט…
נכתב שעם ישראל יצא לגלות, כדי לצרף אליו את העמים האחרים, כדי שכולם ישתוקקו לתיקון הכללי של הנשמה המשותפת. ההתרחקות מהמשימה הזו מביאה את העם לאסונות: חרבנות של בתי המקדש, גלות, השמדה. כעת ניתנת לנו הזדמנות נוספת…
כשאני רוצה להתחבר עם הקבוצה, אני מגלה בכך נחיצות לעזרת הבורא.
במידת הקשר עם החברים אני מרגיש את גילויי הבורא בינינו.
שינויי היחסים בקבוצה מעניק הזדמנות לגלות את הבורא עוד יותר ובאופנים שונים.
כשאני מתמוסס בקבוצה, אני נדבק בבורא.
קראו עוד בטוויטר שלי.