כל המתרחש, אפילו נפילות ויציאות מהרוחניות, מגיע מהבורא. כאשר אדם רוכש את תכונת ההשפעה הוא מגלה שהכול – ללא יוצא מהכלל – נובע מהבורא. לכן הכרחי להתחזק בסבלנות ובשפלות. כאשר האדם מקבל זאת על עצמו – הרוחניות מתגלה בפניו.
בודקים את האדם אם יש לו רצון לרוחניות, להשפעה, בכך שמעמידים בפניו הפרעות יותר ויותר גדולות, בכדי שיעזוב את הדרך. אבל אם הוא מתגבר על ההפרעות, ורוצה בדבקות עם הבורא, אז הוא מרגיש, שהבורא בעצמו הוא שדוחה אותו. ואז הוא נלחם עם הבורא על הזכות להיכנס אצלו – וזוכה להיכנס.
דווקא בזכות הרגשת הירידה וההסתרה, שאותן מקבל המקובל כמגיעות מהבורא, הוא רוכש אמונה בכך שהבורא עובד עמו – ומקבל מכך כוחות וחשיבות להסב נחת רוח לבורא.
בתחילתה של כל מדרגה, מתגלה הריקנות שבה, שאותה עלינו למלא באמונה, בשליטת הבורא. ולכן, כשאנו מתחילים להרגיש את הירידה, חובה עלינו להתכונן מראש למלאותה בגדלות הבורא.
כך יוצא, שאין הפסקות בעבודה הרוחנית, אלא האדם תמיד מתקדם.
עליך לשמוח על העליות ועל הירידות, משום שהבורא לא שוכח ממך, ונותן לך גם את הירידות, וגם את העליות.
עליך להשתדל ולזרז את ההתעלות לבורא בעצמך, כהוכחה להשתוקקותך אליו. ולהודות על הירידות, כהזדמנות להשתוקק לבורא.
בכך שהבורא מזמין בנו ירידות, הוא קורע אותנו מהאגו, מאלץ אותנו ללכת באמונה. הבורא לוקח מהאדם בכוח את התענוג האגואיסטי.
אחרת האדם לא יתנתק מהאגו שלו.
אם האדם מסכים לעבוד ללא שכר, הוא מבטל את הירידה ומתעלה במידת האמונה שרכש.
האדם שהגיע לתחתית הירידה שלו חייב לקבל על עצמו את שליטת הבורא, מעל השכל והרגש שלו, ולהאמין, שהיא מגיעה מהבורא, ולהיכנע ללא תנאים, מבלי לצפות להתגלותה של גדלות הבורא.
אם האדם השקיע מספיק מאמץ, אבל לעת עתה אין הוא רואה תוצאה, ונופל, ושוב מתרומם – לאט לאט מופיעה בו דרישה לדבקות בבורא ורצון אמיתי, לכך שתהיה לו רק דאגה אחת – לגרום נחת רוח לבורא.
הרגשת הריקנות ניתנת בכדי למלאות אותה עם גדלות הבורא.
אם מופיע הרצון הזה, האדם נזקק לעזרת הבורא, לרכוש אמונה מעל הדעת.
הרצון הזה מופיע יחד עם יראה בפני הבורא, שמחליפה את כל החשבונות האחרים.
בכל מצב שלא יהיה, אסור שיהיה לנו ספק,
שהוא מגיע מהבורא.
ושהבורא עושה זאת,
בכדי שהאדם יזדקק בו, יתן לו את התכונה להשפיע, יוציא אותו מהגלות האגואיסטית.
קראו עוד בטוויטר שלי.