קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שני הפכים חייבים להתקיים ברצון אחד לקבל הנאה ותענוג. רק באופן כזה רצון זה יכול לקבל את צורתו הרוחנית. שני ההפכים לא מבטלים זה את זה, אלא משלימים ותומכים זה בזה. ביניהם אנחנו מגלים את הבורא.
אנחנו לומדים להשיג את הבורא לפי מעשיו בנו. זה מושג כ"גורם שלישי", המשלים בין שני הפכים: תכונותיי אשר נבראו על ידו וההשפעות עליהן שמגיעות ממנו. מזה אנו בונים את עצמנו.
כל רגש מורכב משתי צורות הפוכות. שהרי אנחנו, הנבראים, מרגישים את עצמנו (את תכונותינו) ודבר מה בתוכן. ההרגשה שלי מורכבת מ"מרגיש" ו"מורגש". המורגש זה תמיד הבורא, אין עוד מלבדו, באופן נסתר. הוא מעורר את כל הרגשות שבי.
אם אין הרגשה של אני והבורא, פירושו של דבר שהמצב עוד לא מבורר. אין בירור בין שני ההפכים ברגש, בחושים ובהכרה, בדעת. היעדר ההרגשה וההכרה מכריח אותנו להשלימן עד לגילוי הבורא.
הכל רוחני בלבד. אך הוא מתחלק לעולם שלנו – שבו איננו מגלים את מקור הרגשות שלנו, ולעולם הרוחני, שבו אנחנו מגלים את מקור הרגשות שלנו. לא קיים מצב שלא כולל בתוכו שני הפכים, נברא ובורא.
אנחנו חייבים לגלות את מקור הטוב והאהבה בחיבור בינינו – והוא ימלא את העולם. המקור הזה נמצא בינינו, באותו הקשר שאליו מביאה אותנו חכמת הקבלה.
בידינו נמצא מקור הטוב והאהבה, המפתח לאושר. בכך טמונה הבחירה שלנו, על פני קיום חסר תכלית!
הנברא חווה את הרגשות אשר מעורר בו הבורא, ולפי מעשי הבורא בו, הוא מכיר אותו. כך אנחנו מפתחים בנו את הרגישות לבורא, את ההבנה שהוא רוצה שנרגיש אותו – את צורותיו הישרות וההפוכות ואת ההבדל ביניהן.
קראו עוד בטוויטר שלי.
