הזמן שלנו מתאפיין באגרסיביות של הקהילות והמיעוטים שנרדפו בעבר כנגד רודפיהם בעבר. והדבר מביא לאלימות. הקבלה מייעצת: "על כל פשעים תכסה האהבה" – עלינו לפתח דווקא את האהבה. אחרת, אנרכיה ואלימות יתפסו את מרכז הבמה.
קיום התורה והמצוות אפשרי רק באמצעות האיחוד, וללא איחוד לא ניתן לקיים את התורה. כיוון שקיום התורה – ברצון, ורק במידת הערבות ההדדית (על פי ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות ערב, הלכה ל).
למרות שאיננו מקיימים את הערבות, היחס כלפינו מלמעלה הוא כאילו שאנחנו מקיימים או מפרים אותה, כאל גוף אחד (פרצוף אדם הראשון). ואם אדם אחד מפר את האחדות, כולם ערבים לכך, כאילו היו בסירה אחת. לכן תמיד יש לבקש לא בעבור עצמך, אלא בעבור כולם.
לאחר בניית יחסי הערבות ההדדית בתוך העשירייה, אנחנו מתחילים להרגיש את הרשת שקושרת בינינו, שהופכת לעשר ספירות, לפרצוף רוחני. כך מתקיים התנאי של גילוי האור העליון, גילוי הבורא בנברא, כבאחד שלם.
אל לך לחשוב שהתנאי של "ואהבת לרעך כמוך" מתקיים על ידי האור העליון רק בגמר התיקון. כל עבודתנו מתחילה מהתנאי הזה ורק על פניו נבנים המעשים הנכונים והפניה הנכונה לבורא, לאורך כל 125 המדרגות – ואז הוא המתקן.
לכן עליך להיזהר מלפנות אל הבורא לפני שתסדר את היחסים עם הקבוצה, לפני שתכוון את עצמך לחיבור, ללראות את כולם כאחד שלם. רק אם תתאר לעצמך שאתה מחבר את כל הלבבות, תוכל לפנות לבורא מתוך הלב האחד הזה. וזו תהיה התפילה הנכונה.
אם האדם זוכר את "התנאי לפנייה נכונה אל הבורא", שאסור לבקש על עצמך, שהרי פנייה כזאת למען עצמי, ולא למען הקבוצה, מעוררת את הבורא להפנות אלי את "גבו" ומסבה לי נזק. אך גם צידו ההפוך של הבורא מלמד אותנו בהדרגתיות כיצד לפנות נכון…
בטרם פונים לבורא עלינו לברר את היחסים שלנו עם החברים לדרך ההתפתחות הרוחנית.
שהרי אם אני פונה לבורא בבקשה בעבור עצמי, האגואיסט, אז אני גורם לחורבן, ולא לבניין.
הפנייה היא הסיבה לטוב או לרע בעולם: עדיף לא לבקש דבר, מאשר לבקש בעבור עצמך.
כל אדם צריך לחשוב רק על הרשת הכללית, על טובת הקבוצה, על האחריות האישית לחיבור של כולם. אין עבודה רוחנית אחרת, מלבד להשתוקקות בלתי פוסקת לחבר את כולם. הקשרים האלו בינינו יהפכו לכלי – למקום לגילוי הבורא. לא בתוכנו אלא בינינו.
הדבר החשוב ברשת הגשמית הוא אנחנו בפני עצמנו. האנושות חושבת שכתוצאה מבנייתה של רשת כזאת, אנחנו מתקדמים. אבל בכל פעם, לאחר שאנחנו מגיעים לחיבור, אנחנו מגלים את השבירה הפנימית של החיבור האגואיסטי, מגיעים למלחמות ולאסונות. החיבור האגואיסטי נחוץ על מנת לגלות את הנזק שמסב לנו האגו.
קראו עוד בטוויטר שלי.