חשוב לראות על איזו פעולה רוחנית מצביע כל חג. כאשר אנו מדברים בשפת הענפים על סמלי חג הסוכות למשל, עליהם להצביע על דרגתו העליונה. מכך נוכל להבין מה עלינו לעשות עם הרצונות והכוונות בקבוצה במצב זה.
אם אנחנו מגיעים לקשר בעשירייה, הבורא בהכרח מתגלה בינינו. אם אנחנו יכולים רק להשפיע על מנת להשפיע מתגלה בנו אור החסדים, הבורא מתגלה "מרחוק", כמחנך. אם אנחנו יכולים לקבל על מנת להשפיע, כלומר באהבה, הבורא מתגלה בנו כממלא את הכלי.
התיקון הראשון – זה צמצום על האגו. אני יוצא מהבית, מהאגו, סוגר אחריי את הדלת וערב לכך שלא אחזור יותר לקבלה האגואיסטית. הערבות מגיעה מהאור, מהבורא. ואני בונה סוכה – מבנה שמתחדש באופן קבוע ונבנה מתוך מה שקודם החשבתי לפסולת.
כל הסימנים של חג הסוכות: חיבוק משמאל ומימין ונשיקה – הם תוצאה של תיקון, שנבנה על ידינו מעל לראשנו. זוהי תשובה מאהבה: "אני לדודי ודודי לי". תחילה "אני לדודי": עד כמה שאני מסוגל להשפיע לבורא, באותה המידה אני מרגיש שהוא משפיע לי.
אם אנחנו מוכנים לחיות כל הזמן בדירת ארעי, כלומר בדאגה מתמדת על המסך מעל הרצונות שלנו, בהשפעה לאנשים ולבורא, אז אנחנו חיים תוך שאנו פורחים באוויר. הדאגה העיקרית שלנו היא שההשפעה תהיה מעל לכל, כמו הסכך של הסוכה שמכסה אותנו מעל לראשנו. אנחנו חיים תחת עצמנו מבלי להרגיש את האדמה..
היהדות האורתודוכסית בישראל לא מאפשרת לישראל להתקרב ליהודים האמריקאים (קונסרבטיביים ורפורמיים). בתגובה, יהודי ארה"ב מפסיקים את התמיכה החוקית והפוליטית בישראל.
הקבלה, קבלת ואהבת לרעך, צריכה להפוך להתחלה של תיקון היהודים ולאחר מכן של כל העולם.
האבולוציה של האגואזים מחוללת תהליכים צנטרפוגליים באירופה. כעת ניתן להיווכח בחוסר היכולת להתחבר בין עמי אירופה מבלי לתקן את האגואיזם הלאומי, כלומר ללא חינוך. אחרת האיחוד האירופי יחזור על השגיאות של ברית המועצות.
קראו עוד בטוויטר שלי.