קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
צמצום הילודה וגדילת אורך החיים. התבגרות האוכלוסיה מביאה להגדלת הוצאות סל התרופות והפנסיה. כמות משלמי המיסים יורדת. קיים מחסור בכוח העבודה, המחייב שכל אישה תוליד 2.2 בני אדם. אך כדור הארץ מאוכלס למעלה מהיכולת להכיל.
קבלה: שימוש נכון באגואיזם, על ידי צמצומו (צ"א). תעצור את הקבלה, בהיותך חוסך מעצמך את הקבלה, תתחבר עם כולם בגוף אחד – בנשמה. מבחינת אבולוציונית, האנשים ששורדים הם המסתגלים, כלומר העצלנים, בעלי מטאבוליזם נמוך. תצמצם את הרצון לקבל! בהיותך משפיע, תקבל את הנצחיות באור המקיף!
האגואיזם (פרעה) מתפתח עד כדי כך, ששליטתו הופכת מנעימה לבלתי נסבלת – ובכך היא דוחפת אותנו לחפש מוצא ממנו.
היממה מתחילה מהלילה: "ויהי ערב ויהי בוקר – יום אחד".
בחושך אני מכין את האמונה, ההשפעה, כשאני ממלא את הרצון שלי באור חסדים. אני מוכן להישאר במצב הזה, רק שתהיה לי ההזדמנות להשפיע. באופן כזה אני עובר את הלילה והופך אותו ליום.
בעת שהאדם מרגיש סיפוק (בתוך האגואיזם!), קשה לו להתגבר על עצמו, לגלות את חסרונותיו ולהתחיל בעבודה הרוחנית, שהרי ברוחניות אנחנו מתקדמים הודות להרגשת החסרון בלבד.
כדי לתת לנו אפשרות לתקן את עצמנו, הרצון (הנשמה) נשברה לחלקים. מתוך חוסר התיקון אנחנו יכולים לתקן את השבירה, להתחבר. העיקר הוא לרכוש את כוח ההשפעה, שהרי הוא הדבק שמדביק את כל החלקים של הנשמה השבורה.
העבודה הרוחנית נעשית בעת ירידה. מופיעה אפשרות להתקדם לקראת ההשפעה, האמונה למעלה מהדעת. כאשר רע לי: העולם שוקע אל תוך החושך (מחשיך בעדי); המטרה מאבדת מחשיבותה; הבורא, הקבוצה, הלימוד אינם מושכים – זכור שהכול מכוון מלמעלה על ידי הבורא.
אין זמן ברוחניות, אין יום ואין לילה, אין חודשים ואין שנים. אני קובע את היום ואת הלילה שלי. הלילה – זהו מצב שבו מופיע רצון חדש, מדרגה חדשה מהבורא. אבל אני מכסה את החושך באור החסדים, ולאחר מכן אור החכמה מתלבש באור החסדים, ואז אור השמש – אורו של יום חדש מגיע!
קראו עוד בטוויטר שלי.
