קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כאשר אתה פונה לבורא ומבקש עזרה, זכור, כי הוא זה שעורר בך את תחושת חוסר האונים. אני מסכים עימו ומודה לו על כך. שהרי למרות שרע לי, הבורא איתי עתה, ועתה תפילתי תהיה בשלה, שלמה – ואני אהפוך לשותף של הבורא.
אני מרגיש את החבר, במידה שאני משקיע כדי לרכוש את הדמיון בתכונות עימו. ואז אני מגלה שהחבר הינו מושלם, וזה מכיוון במידת מה גם אני הפכתי לשלם. אולם אני עדיין חש את עצמי כאגואיסט. מעשיי הטובים, משתקפים בחבריי, ואילו הפגמים – משתקפים בתוכי.
חייבים שתהיה הפרדה ברורה בין גשמי לרוחני מחוצה לי ובתוכי. מחד, קיים ה"חמור", הטבע שלי – ומאידך קיים ה"אני", האדם הרוכב על החמור, המשתוקק ליהנות לבורא. קיימות שתי דרגות, שני עולמות – ושניהם נחוצים. אולם גם את האדם וגם את בעל החי שבתוכי יציל הבורא!
האופי היהודי של המדינה המתקיים לפי החוק היהודי. הוא רשום בתורה כ"ואהבת לרעך כמוך". זהו צופן העם, צופן העולם. זהו צופן ההתפתחות האיטגראלית הגלובאלית של האנושות. אם נפנים אותו – הנצחיות לפנינו.
"יום ה' – זהו מצב שבו אתה רוצה רק להשפיע לבורא. ללא שום תגובה ממנו, רק לדאוג ולעשות משהו טוב בעבור הבורא, גם אם אף אחד לא ידע על כך, כולל הבורא עצמו, שהשתדלתי למענו. והתוצאה נסתרת.
המצב הרוחני נמדד ביחס לאדם. בהתאם להערכתו את מצבו – כך הוא מצבו הרוחני. לרצות יותר ממה שיש לך – זה כבר מותרות. פירושו של דבר שאינך מרוצה ממה שקיבלת מהבורא. זהו המכשול שניצב בדרכו של כל אחד אל השלמות.
לא לצפות לשינויים מלמעלה!
אנחנו יכולים לבקש רק את התיקון שלנו.
צריך לקבוע בכל מצב, שאתה לא רוצה לעצמך דבר, אלא רק לדאוג לבורא בכל ולבקש על כך.
כך אנו נכנסים אל מצב ההשפעה – "אמונה למעלה מהדעת".
צריך להפוך את האחוריים של הבורא לפנים, ובכך להשיג דבקות.
העליון תמיד מראה לנו את האחוריים שלו. אם אנחנו מוכנים לקבל זאת, אנחנו מעלים את האחוריים (-) לגובה של הפנים (+) ונדבקים בבורא.
אם הבורא מתרחק, בכך שהוא נותן לנו לגדול, נעלמת לנו המשיכה לבורא. שהרי ה"אחוריים" האלו של הבורא, הם למעשה ה"פנים" שלו – הרגשת טובו. הבורא מראה לאדם את "אחוריו" כדי שהאדם ישתוקק אליו. יוצא, שבתוך האחוריים מסתתרים הפנים של הבורא.
קראו עוד בטוויטר שלי.
