קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
הקבלה מציעה לכל אחד הזדמנות לנוע במרחב במהירות אינסופית ובזמן אפסי – בניגוד לאיינשטיין!
האגו האנושי התפתח עד כדי כך, שהדברים שהיו ממלאים אותנו בתענוג, הפסיקו למלא אותנו.
האנושות מגיעה למצב של ריקנות פנימית, אדישות. בקרוב לא תשאר לנו ברירה, אלא לגלות את המילוי הרוחני המצפה לנו.
דבקות בבורא בחושך, נקרא להפוך את אחוריו לפניו. אם אני לא יכול להתייחס לרע כאל טוב, אם אין בכוחי להפוך כל מצב לדבקות בבורא – פירושו של דבר שאיני מקבל את כוח הערבות מהחברה.
דבר בעולם אינו קורה במקרה. הכול נועד רק כדי לגלות את הבורא, הטוב והמיטיב.
אם אנחנו מתכוננים מראש, אז אנחנו מקבלים נכון כל דבר שלילי, מגלים אותו מתוך החושך, מתוך המצבים המנוגדים.
נאמר: "בתוך עמי אנכי יושבת". בורא זה מה שמתגלה במרכז העשירייה, בקבוצה. לשם אני משתוקק מבלי להביט לאחור. שם החושך, חוסר האונים, הייאוש שלי, רוכשים תכונה חדשה – רצון להשפיע לבורא. ההשפעה הזו היא ה״אור״ בעבורי.
כל משימתנו בהתפתחות הרוחנית היא לעקוב אחר עבודת הבורא, להסכים איתה במידת יכולתנו, בעזרת הקבוצה.
הבורא מעורר את החושך כנגד האור, הוא מתרחק מאיתנו ומביט לאחור בדומה לצבי שבורח – ובכך הוא קורא לנו לבוא אחריו.
הבורא קובע את הנפילות שלי, הייאוש דוחף לקבוצה, לקבל מילוי, תקווה. כך אני מבין שהבורא בעצמו הוריד אותי לתוך האגו בצורה מכוונת, שהרי רק כך אהיה מחוייב לעלות למדרגה הבאה ולאפשר להשפעה להפוך להיות מעל לאגו.
בדרך הרוחנית אין צורך לחשוש או להימנע מחשכת הרצונות. צריך לברר את הריקנות, את ה"כלי", לראות אותם באור העליון – ולצאת אל הבורא אשר יצר בי את הריקנות, במטרה לדחוף אותי קדימה. אם אבין זאת, אפנה אליו בצורה נכונה.
במרחב הרוחני אני נע באמצעות שינוי התכונות-הרצונות שלי. במרחב הגשמי מספיק לי לעבור ממקום למקום בצורה מכאנית, להגיע לשיעור אפילו ללא רצון. דווקא האפשרות הזו, לפעול כנגד הרצונות, מייחדת את העולם שלנו. איננו מעריכים אותה מספיק.
קראו עוד בטוויטר שלי.
