דף הבית / קבלה לעם / קבלה למתחיל / פוסטים נבחרים / המחשבות על החופש – שקר על גבי שקר

המחשבות על החופש – שקר על גבי שקר

מתוך חומרים על עקרונות החינוך: "מכאן, שאף כאשר אנו יוצאים לחיים בוגרים ועצמאיים, תפיסת עולמנו מהווה לא יותר מאשר מאפה מוגמר, שהוכן משלושה מרכיבים: ה"חומר שלנו", כלומר התכונות והנטיות המולדות של כל אחד ואחת מאיתנו, והגורמים שמעצבים את אותו החומר לפי ראות עיניהם – החינוך שקיבלנו והשפעת הסביבה. מכאן, שבעולמנו, לאיש מאיתנו אין חופש בחירה – לא בקבלת החלטות ולא בהערכת טיבו של כל דבר בחיינו".

השאלה היא עד כמה אנחנו תופסים את זה. האם אנחנו מרגישים שאנחנו נעולים ברשת של כוחות? איננו חופשיים לא במחשבה ולא בכוונה. אפילו בהבנת העובדה הזאת עצמה אין לנו שום חופש. אנחנו גם מגלים מתוך חוסר ברירה את היעדר חופש הבחירה.

זה לא טוב ולא רע. הרי זהו הטבע. אבל מה ניתן לגלות מעל לזה?

קודם כל, לשם מה נתנו לנו לתפוס ולהבין את חוסר החופש שלנו? ככל הנראה, כדי שאנחנו בכל זאת נרצה לצאת מהמצב הזה. כנראה שיש לנו אפשרות כזאת.

כאן חשובה המידה שבה האדם רגיש לחופש, עד כמה הוא מבין שהוא מנוהל על ידי כל מיני דחפים, באיזו מידה הוא רוצה להשתחרר מהם, לרכוש איזשהו כוח חדש, להסתכל על עצמו מהצד בצורה אובייקטיבית ולהתעלות מעל לטבע שלו. ושוב, לעלות לְמה? לטבע אחר שישלוט עליו?

השאלות האלה הן לא עבור כולם. מעטים בעולם שואלים ומתעניינים בהן, קשובים להן. לפי הקריטריון הזה אנחנו יכולים למתוח את הגבול המדויק לחלוטין בין ה"אדם" לבין ה"בהמה".

"בהמה" זה לא כינוי גנאי, אלא דרגת התפתחות: האדם חי כפי שמכתיבה לו החברה, שגם היא אינה חופשית. גם לגננת בגן הילדים, גם למורים בבית הספר, גם להורים וגם לאמצעי התקשורת שמעצבים את הדעה שלי – אין בחירה חופשית. כל המערכות, הפנימיות והחיצוניות, אינן פועלות באופן עצמאי, אלא מופעלות. ולכן לא כדאי בכלל לדבר עליהן.

אם אני מחפש איזשהו מימוש עצמי שנמצא מעל לזרם המאולץ הזה, אין כל טעם לחפש משמעות בעיקולים ובמערבולות שלו. אין להם כל חשיבות, אני לא אמצא בהם שום דבר, חוץ מכוחות הטבע שמנהלים את כל האנושות וכל הבריאה, כל החלקים שלה, לכל אורך ההיסטוריה. לאף אחד אין כאן חופש בחירה.

חבל לבזבז את הזמן על לימוד של משהו שאינו מביא שום תועלת. כך בכללות מתייחסת חכמת הקבלה לעולם שלנו. זה לא מתוך זלזול. באמת נדמה לנו שאנחנו מפעילים כוחות וחוקים כלשהם, אנחנו קובעים את כללי ההתנהגות כדי שהחיים יהיו נוחים יותר. אנחנו מניחים שחקיקת חוקים חדשים ויצירת מכונות חדשות יעשו את העולם לטוב יותר.

ואנחנו עושים זאת, מבלי להרגיש שמנהלים אותנו. הרי עצם הרצון להיות חופשי ולהיטיב במשהו את החיים שלנו – זה אינו חופש הבחירה, אלא הדחפים הפנימיים שאנחנו מקבלים מלמעלה.

אז יש כאן שקר על גבי שקר. אפילו כשאנחנו מכירים בכך שאיננו חופשיים, אנחנו נאלצים לבצע פעולות מסוימות שנראות כחופשיות, אך אינן כאלה.

מתוך שיעור בנושא "עקרונות החינוך הקבלי", 17.03.2011

ידיעות קודמות בנושא:
מהיכן יבוא החופש?
בין הבורא לפרעה
נקודת החופש המרכזית של הנברא

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/y156k

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest