המוטיבציה של הנוער בארה"ב

הערה: על פי סקר שנערך לאחרונה, 56% מכלל האמריקאים המבוגרים בטוחים ששום דבר טוב לא מצפה לילדיהם בעתיד וכי יהיה להם רק רע יותר. בעבר זה לא היה כך. למרות שמנקודת מבט רשמית המצב הכלכלי של המדינה עולה, האבטלה יורדת והשכר עולה, בכל זאת לנוער אין מוטיבציה, הם לא רוצים שום דבר. אפילו בתקופת הדיכאון הגדולה בחייהם בגילאים 29-39 לצעירים הייתה הרבה יותר מוטיבציה מאשר היום.

תשובתי: כל הפוליטיקאים כיום אינם פסיכולוגים, הם אינם מבינים את מגמת ההתפתחות של החברה האנושית, שנעה לכיוון הכרת הרע והכרת הריקנות של המצב האמיתי.

האנושות למעשה, כבר אינה רוצה שפע חומרי והצורך בהרגשת משמעות החיים מתחיל לשלוט בה. משמעות החיים היא למעלה ממילוי הבטן או הארנק, ולמעלה מסיפוק הצרכים הגשמיים העיקריים כמו אוכל, מין, משפחה, עושר, כבוד ומושכלות.

למרות שזה לא נראה כך לעין בלתי מזוינת, בימינו מתרחשת ירידה ברצון לספק את הצרכים האגואיסטיים העיקריים. כיוון ההתפתחות הכללי שהיה קודם לכן איננו, והיום הרצון האנושי מכוון יותר ויותר למילויים רוחניים. מילויים רוחניים אלה עדיין לא מובנים לאדם והם נמצאים בינתיים בתת מודע.

הממשלה איננה יכולה לראות זאת מפני שאין לה יחס לזה, היא לא חושבת בקטגוריות מסוג זה. אם הממשלה הייתה מבינה את ההתפתחות האנושית אז היא הייתה מצליחה לעצב את החברה בצורה נכונה, אבל ההבנה הזאת עדיין לא קיימת.

שאלה: אילו מסקנות הממשלה הייתה יכולה להסיק מהעובדה שמבוגרים לא רואים עתיד טוב לילדיהם?

תשובתי: הממשלה הייתה יכולה להתחיל לשנות את תוכניות הלימוד בבתי הספר ובאוניברסיטאות, ולהשפיע על כלי התקשורת כדי שבהדרגה יופיעו צורות התנהגות חדשות ויהיה שיתוף פעולה הדדי נכון בין בני האדם.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן" 11.3.2016