קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: באמצעות איזה מוטו ניתן לבטא את רעיון הערבות בעם ישראל?
תשובתי: "להיות כאיש אחד בלב אחד". כל ישראל חברים.
שאלה: אבל כל ישראל לא מרגישים את עצמם כחברים. ישראל במיוחד!
תשובתי: כן, אך הדרישה היא כזאת: "ואהבת לרעך כמוך". בעל הסולם כתב שאין לנו סיכוי להתקיים לאורך זמן במצב שבו אנחנו נמצאים עכשיו. רק אם נתחבר בינינו. החיבור בינינו ירפא אותנו מכל הצרות והבעיות, שמהן סובלים במיוחד המדינה הזאת והעם הזה.
החיבור בינינו הוא אותו הכוח שמאפשר לנו להשיג את כל מה שאנחנו רוצים בחיים. לא כדאי לנחם את עצמנו בכך שאנחנו כל כך חכמים ומצליחים, לחשוב שכל העולם נמצא במשבר ואנחנו לא, מפני שאנחנו רואים את עצמנו עכשיו במצב טוב יותר ממדינות אחרות.
כשאנחנו משווים את עצמנו לכל השכנים, אנחנו מניחים שהכלכלה שלנו נמצאת בעלייה ואנחנו מתפתחים. אך כל זה אשליה, הרי אנחנו תלויים בכל השאר. אנחנו נמצאים בתוך יער פראי, באיזושהי קרחת יער קטנה שבה בינתיים נותנים לנו הזדמנות לחיות. מסביבנו זאבים, וצריך להבין שזה לא יימשך לנצח.
דווקא אנחנו, כעם מפותח, צריכים להקדים את שאר העמים ולהראות להם דוגמה, כיצד צועדים יד ביד עם חוק הטבע. צריכים לחשוב באיזה אופן בדיוק המוטו הזה יעבוד. אך נראה לי שבכל אדם מעם ישראל ישנה הנקודה הזאת שדורשת ערבות.
לאורך כל ההיסטוריה כבר היינו נמצאים באיזושהי ערבות זה כלפי זה. נכון שלא מרצוננו אלא תחת השפעת האנטישמים. אך הם דאגו לכך שנישאר ערבים זה לזה.
יהודים תמיד עזרו ליהודים. לא היה יהודי שהיה ממש מת מרעב. תמיד היו עוזרים לו. לא הייתה בחורה שלא היו עוזרים לה להינשא, או ילד שלא היו מלמדים אותו קרוא וכתוב. לא הייתה משפחה שהייתה שקועה עמוק בעוני ולא היו עוזרים לה.
היו לנו מערכות סוציאליות וחינוכיות שהיה ניתן להתגאות בהן אפילו ברמת העולם הזה. תמיד היו קיימות קרנות צדקה ותמיכה לנזקקים. אם משהו היה קורה, תמיד היו אוספים כסף ועוזרים לכל אחד.
חלקית, זה נבע מכך שהיינו חיים בסביבתם של אנטישמים שהיו מוכנים לקרוע אותנו לגזרים. אך זאת הייתה גם המסורת שלנו: כך היינו מתקיימים תמיד, ולכך חייבה אותנו התורה, הדת ואופי העם היהודי.
על אף שהתרחקנו זה מזה ונפלנו מדרגתנו הרוחנית, משהו בכל זאת נשאר בנו. לכן גם היום אנחנו מתחברים בצורה כלשהי. אמנם הייסורים הם שמחייבים אותנו לכך, ולא הסיבות הרגילות, אך בכל זאת. בכל זאת יש בעם הזה מוכנות לערבות, שאליה אנחנו יכולים לפנות.
אם תתחיל לדבר על ערבות, על חיבור, על אהבה בתוך העם – אף אחד לא יצחק עליך. כולם יקבלו את זה בכבוד. אולי לא יתמכו בך במעשים פרקטיים, אבל אף אחד לא יפריע לך.
אם אתה פשוט מדבר על הערבות וקורא לאהבה בינינו – זה לא מפריע לאף אחד. זה המוטו היחיד שלאף אחד לא יהיה מה לטעון נגדו.
מתוך ישיבת תוכן על ספר חדש שייצא לאור בשפה העברית, 11.07.2011
ידיעות קודמות בנושא:
מה זאת ערבות הדדית
אין חיים ללא ערבות!
יחד, לערבות הדדית
